התמודדות במצבי כעס

מתיאורייך את התנהגות בנך בסיטואציות חברתיות נשמע אכן שהוא במצוקה, וללא ספק הליך הגירושין משפיע עליו, אך לפני שאתייחס להשפעת הגירושין כמה שאלות:ממתי החלה התנהגותו התקפנית כלפי ילדים? האם כאשר מבקר חבר בביתו הוא מתנהג באופן שונה? האם הוא תקפני גם כלפייך וכלפי אביו? מה מספרת עליו הגננת בגן בהקשר החברתי והרגשי? האם בנך מציג יכולות תואמות לבני גילו מבחינה שפתית/תקשורתית? האם סובל מרגישות תחושתית כל שהי?

לגבי הגירושין-האם את ואביו דברתם עם בנך על הגירושין באופן פתוח? מה הוא יודע על כך וכיצד הוא מתבטא בקשר לזה? האם ישנם הסדרי ראייה עם אביו? האם עברתם שינויים נוספים מאז הגירושין-מעבר בית, עבודה וכו'..

חשוב מאוד לשוחח על הסיבה לגירושין עם ילדים(אמא ואבא לא הסתדרו/לא היה לנו טוב ביחד/כבר לא אוהבים וכו'..), מאחר שברוב הפעמים ילדים מסבירים לעצמם את העילה לגירושין בהיותם ילדים רעים, וחשים אשמים על כך. חשוב להקפיד על קשר יציב ורציף עם האב, על מנת לא ללבות את תחושת הדחייה והנטישה שבמילא מתלווה לתהליך גירושין.

מבחינת מה לעשות כאשר בנך נוהג באלימות מחוץ לבית, מאוד חשוב להקדים ולומר לו לפני הבילוי , שהבילוי יימשך כל עוד יתנהג יפה-אם יכה חבר, תאלצו ללכת הבייתה. חשוב לא לאלץ את בנך בייחוד בתקופה ככ רגישה, לחלוק את המשחקים שלו עם חברים(ודאי שלא עם ילדים שאינו מכיר), בייחוד לא משחקים שמשמעותים עבורו. מבחינתו הוא עבר שבר באמון שלו בעולם כמקום בטוח, ואין סיבה שהוא יבטח באחרים ויחלוק איתם רכוש בשלב זה. העולם נחווה עבורו כתקפני ומאיים ולכן הוא מקדים ותוקף כסוג של הגנה.
לגבי הגן, חשוב ליידע את צוות הגן על המצב בבית אם טרם יידעתם, על מנת שיוכלו להבין את התנהגויות בנך בהקשר המתאים ולסייע לו בהתאם.
אני בהחלט ממליצה לך להיות בליווי מקצועי במהלך הגירושין, גם לעצמך כסוג של תמיכה והדרכה, ולשקול ליווי עבור בנך-בהתאם למצבו הרגשי בהמשך.

בברכה
אודט