רוצה כל היום ידיים

בתי בת 7 חודשים (היום) מאז שהיא נולדה היא הייתה ילדה לא קלה. היא לא ישנה כמעט בכלל. מספיקה לה חצי שעת שינה במהלך היום לתפקד כמו שצריך. ובלילה היא עדיין מתעוררת כמעט כל שעתיים. הייתה תקופה שהיא הייתה מתעוררת כל שעה- חצי שעה בלילה ולאחר כחודשיים כאלה נכנענו אני ובעלי ומאז היא ישנה מחצית מהלילה איתנו. תמיד היא הייתה ילדה שאוהבת ידיים אבל היא גם הייתה משחקת על הרצפה עם הצעצועים שלה. מזה כחודש היא לא מוכנה להיות דקה על הרצפה. רוצה כל היום ידיים. היא זוחלת עד רגליי בוכה ומושכת לי במכנסיים כדי שארים אותה. היא מסוגלת לבכות גם שעה. היא ילדה מאוד חייכנית ומקסימה אבל באותה מידה היא מאוד קשה. אני יודעת שאני ובעלי עושים משהו לא בסדר כי הוא ה"טוב" ואני ה"מחנכת". קשה לו לשמוע אותה בכוה ומצידו הפיתרון הוא להרים אותה כל פע שהיא בוכה. יש בינינו חוסר תיאום מוחלט שבא על חשבון החינוך של הבת שלנו. איזו שיטה צריך לנקוט כדי לעזור לבתי להיות קצת יותר עצמאית ורגועה ( כמובן במידה ויש תיאום ועקביות ביני לבין בעלי). אני רוצה לציין שהרצון שלה לידיים כל הזמן הוא רק איתי. כשהיא אצל סבתא שלה היא מתנהגת מצויין וברגע שהיא לידי וגם עם בעלי היא מתחילה לבכות בלי הפסקה עד שמרימים אותה. היא גם סובלת מאטופיק דרמטיטיס (אסטמה של העור). האם להשאיר אותה לבכות עד שתירגע האם לשים אותה בלול. מה צריך לעשות כדי שהיא תלמד שאי אפשר כל היום בידיים והיא לא יכולה להקבל כל מה שהיא רוצה. כי בינתיים היא למדה שהיא לא תפסיק לבכות עד שמרימים אותה. כי זה מה שתמיד קורה בסוף.