שואלת שוב

שלום שני
הכנות שלך נגעה ללבי ואני חושבת שטוב שבשלב מוקדם כזה באמהות שלך את מסוגלת לבצע הפרדה בין הצרכים שלך-ההנאה משינה משותפת עם בנך, לבין הצורך של בנך-לפתח קשרים עם אחרים, לפתח עצמאות ובטחון ביכולות שלו, נפרדות וכו'. תהליך הנפרדות של ילד מאמו ולהיפך, נמשך לאורך כל החיים במינונים שונים ובהיבטים שונים. במשפחות חד הוריות, על אחת כמה וכמה, תהליך זה הוא מורכב יותר מאחר שקיימת תלות אובייקטיבית הדדית של ההורה והילד. לכן, חשוב שיהיה גורם שלישי שיסייע ב"הרחקה" בדיאדה אם-ילד. נשמע שאת ובנך נשארתם בשלב הראשוני הינקותי בו יש תלות מוחלטת של התינוק באם בהיותו חסר ישע. התלות היא מצד אחד נעימה ומצד שני מתחילה להפריע-גם לך כאשר את זקוקה לפרטיות, וגם לבנך-שנמצא בשלב התפתחותי שונה מאשר בתחילת חייו, והוא בעל יכולות אחרות-מפתח עצמאות מוטורית ומילולית. בנך לומד על עצמו מתוך הקשר שלכם- ככל שהקשר הדוק יותר, כך הוא לומד על עצמו כי הוא יצור תלותי שלא יכול להשען על אחרים או על עצמו ולהסתדר מלבד כאשר את נוכחת בסביבה-קרוב קרוב.
לכן, חשוב מאוד שכן תמצאי עבורו מסגרת חוץ ביתית. על מנת לבצע את המעבר בהדרגה, אולי כדאי בשלב ראשון להכניסו למשפחתון שהוא מסגרת קטנה יותר. אולי למספר שעות מצומצם-עד הצהריים. במקביל, חשוב שגם את תמשיכי לפתח את עצמך מבחינת תחומי עניין וקריירה, על מנת שתוכלי להתמלא ממקורות נוספים בנוסף להתמלאות שלך מהאמהות,שהיא אמנם מבורכת ונפלאה, אך אינה מאפשרת לך לחיות כסובייקט-אדם עם צרכים משלו ולא רק אובייקט-אדם שעומד לרשות צרכיו של האחר. התפתחות זו חשובה ביותר גם לך אבל גם להתפתחות של בנך-ההבנה שיש לך צרכים משלך שאינם הצרכים שלו-היא משמעותית ביותר לצורך ההתפתחות הרגשית והחברתיית שלו. אני חושבת על העובדה שאת מתגוררת בבית אמך, ועל הדרך שיש לך על מנת לפרוש כנפיים בעצמך ולבסס עצמאות משלך-הדברים תלויים אחד בשני. חשבי על דברים שאת חונכת עליהם כילדה, מה עזר לך להיות עצמאית ומה הפריע לך.
אני מאוד ממליצה לך לחפש קבוצה של אמהות צעירות, דרכן תוכלי להתלבט בלכ מיני נושאים בגידול ילדים, ולפתח בעצמך את האני המאמין שלך בחינוך של בנך. כבר בפנייה שלך לפורום זה התחלת בכך-בהיותך מודעת להשלכות של התנהלותך כאם על התפתחותו של בנך.

אוכל להפנות אותך בהתאם לצורך.
בהצלחה!!
אודט