שואלת שוב

שלום אסנת,
כשקראתי את הודעתך חשבתי שעוצמת הכעס של בנך אינה מותאמת לחומרה של האירועים שאת מתארת, ועל כן הנחתי שהוא בוודאי כועס על משהו אחר, גדול ומשמעותי יותר, ואכן לסיום פנייתך כתבת מה הוא כנראה הדבר.....אומנם זוהי רק השערה, אך אני מניחה שהתנהגותו של בנך קשורה בקשר ישיר לפרידת הוריו.
התמודדות חברתית מאלצת ילדים להצליח לקחת בחשבון את האחרים, להתחשב בצרכים של אחרים ולוותר על מה שחשוב להם באותו רגע. זה יכול להיות תור למגלשה, מאבק על חפץ אהוב או רצון להפגין כוח על פני אחרים. התמודדות זו דורשת כוחות ומחייבת מידת מה של יכולת נפרדות מההורים. בנך שחווה כיום תהליך גירושים שמטלטל את כל עולמו ואת רשת הביטחון שלו, מגיב כיום בכעס כלפי אחרים לא בגלל שהוא כועס עליהם, אלא בגלל שהוא לא מצליח לשלוט ברגשותיו ובדחפיו, בגלל שהוא מוטרד מחוויות אחרות ולא מצליח להתפנות, ואולי גם בגלל שהוא בעצם כועס על הוריו אבל מפחד לבטא את זה, ועל כן כועס 'במקום זה ' על ילדים אחרים.
בנך מתנהג 'כמלאך' וילד טוב ומקפיד שלא להרגיז אותך בבית (ומה לגבי התנהגותו אצל האב?), אבל הרגשות השליליים - כעס, תסכול, תוקפנות, שלו באים לידי ביטוי מחוץ לבית ופוגעים ביכולתו ליצור אינטראקציה עם אחרים. התנהגות תוקפנית מאוד מאפיינת ילדים צעירים שמגיבים למשבר במשפחה, ובוודאי כשמדובר בהליך גירושין ממושך שבוודאי רווי כעסים ומתח (ומה לגבי אלימות?).
חשוב מאוד לבדוק עם הגננת שלו האם היא ערה להתנהגות הזו גם בגן, או שזוהי התנהגות שמופיעה רק איתך בשעות אחר הצהרים. כמו כן, חשוב להתבונן על הבטים נוספים בהתפתחות שלו - האם העובדה שקשה לו להתחשב באחרים משפיעה גם על הרגלי המשחק שלו? על ההתפתחות השפתית או הקוגניטיבית? לילדים קשה לבטא את הרגשות שלהם ולכן הרבה פעמים הם 'מתנהגים' אותם - בהתנהגות שלו הוא מראה לנו שהוא כועס, והוא רוצה להפגין שליטה וכוח כאשר אינו מצליח לשלוט ולהשתלט על כל השינויים שבמשפחה.
מכיון שליחסים החברתיים בגיל הרך יש ערך רב ולהם תרומה משמעותית להמשך ההתפתחות הרגשית והחברתית של ילדים, אני ממליצה לך מאוד לפנות לעזרה מקצועית עבור בנך אשר תאפשר לו ליווי ותמיכה בתקופה קשה זו, והדרכה מקצועית עבורך כיצד לנהוג במקרים אלו.
בהצלחה רבה,
מיכל