גמילה מקקי

שלום מיכל,
אני מבינה כי אתם נתונים תחת לחץ להשלים את הגמילה מטעמים של לידה קרבה והדרישות של המערכת הגנית, ומנגד נדמה שתקיעות בתהליך מובילה לתחושת חוסר אונים. יחד עם זאת, בוודאי כבר למדתם מניסיונכם ההורי שלעיתים תהליכי מעבר שכאלו אורכים זמן, מתנהלים שלא כצפוי, לעיתים עם עליות ומורדות עד המעבר לשלב הבא. לגבי הגמילה, נפריד רגע בין פיפי לקקי.
פיפי: ההרטבה בגן הופיעה בהקשר למעבר לגן החדש, והיא חלק מתהליך ההסתגלות אליו. מאחר שהחל להיגמל רק לאחרונה, הגמילה עדיין לא מספיק מבוססת, וצריך בגן להזכיר לו ללכת לשירותים, נניח מדי חצי שעה או שעה. ישנם ילדים שמרטיבים משום שנוטים לשקוע עמוק במשחק, מתנגדים לעצור הכל באמצע וללכת לשירותים, וכאן צריכים את שיתוף הפעולה של הגננות כדי להזכיר להם. זה עדיין די מקובל בגיל הזה, ולבטח הוא אינו היחיד שצריך להזכיר לו. אפשר שגםאת תקחי אותו לשירותים בבוקר כאשר מגיע לגן, ולו כדי שיתרגל את אותו "מסלול" הליכה לשירותים.
לגבי קקי: הצלחה אחת או שתיים של עשיית צרכים באסלה או בסיר תקדם אתכם באופן משמעותי. זוהי המקפצה לתחושת ביטחון, הצלחה ומסוגלות. לכן, מרגע שהחלטתם על גמילה, הפסיקו את השימוש בטיטולים והעלימו אותם. קחו לכם שבוע שבו מתגברים על העניין: מקפלים שטיחים בבית, מאפשרים לילד להתהלך ללא תחתונים, שמים סיר בסלון או היכן שמשחק, ונמצאים נגישים סביבו למקרה שצריך קקי. אין טעם ללחוץ עליו לעשות קקי אם לא מרגיש צורך. הרי אלו ה"צרכים" שלו ולא שלכם. אך אם פתאום יש קקי, חשוב שילמד להרגיש בגופו את התחושה של פעולת מעיים קרבה, וגם להודיע עליה (כמו שמודיע על פיפי), או לבחון את צרכיו אם במקרה עשה על הרצפה. בד"כ פעולת מעיים מתרחשת בתוך חצי שעה לאחר ארוחה, אך לעיתים גם בזמן אחר. לכן יש לעקוב אחריו כאשר הוא בבית, וכאשר צריך קקי פשוט להניח תחתיו את הסיר , אפילו אם עושה בעמידה. (יתרונו של הסיר שהוא נייד בניגוד לאסלה). כאשר ישנה הצלחה אחת שבצידה שבחים רבים, מכאן הדרך קלה יותר.
אל יאוש (-: ושיהיה בהצלחה רבה,
בשמת