פרידה של הורים וילדה בת שנתיים וחצי

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • פרידה של הורים וילדה בת שנתיים וחצי
    מירי
    24/10/2009

    בעלי ואני נפרדנו לפני מספר חודשים עקב חוסר יציבות שלו רגשית ותעסוקתית, וזאת אחרי טיפול של שנה וחצי בתחנה לטיפול משפחתי.
    יש לנו ילדה בת שנתיים וחצי, שמאוד קשורה לבעלי רגשית.
    לאחר פרידה, בעלי עזב לעיר אחרת, אינו עובד, ועל כן אינו מתפרנס.
    הוא לא מגיע לראות אותה בימים קבועיים, ולוקח אותה לסופי שבוע פעם בשבועיים בעיקר.
    הילדה מקסימה, מפותחת וחכמה. אבל, היא רגישה מאוד, יש לנו התפרצויות זעם לא מותאמות לסיטואציה, היא בוכה כשלא מקבלת משהו במיידי, וזה בעיקר איתי - האמא.
    לפעמים, אני מרגישה חסרת אונים, כשילדה בועטת עם הרגליים או נשכבת על הרצפה וצועקת "אמא רעה". אבא מבחינתה גר בעיר אחרת והוא בעבודה..
    איך אני מבדילה בין זעם שמקורו בגיל השנתיים לבין זעם שמקורו בפרידה ותסכול הנובע מכך שאבא לא בא כשהיא מצפה.
    חשוב לציין שבאינטראקציה חברתית היא בסדר גמור, נותנת צעצועים, משתתפת במשחקים, משתפת אחרים במשחק, כשמשחקת עם בובות היא מנשקת ומחבקת...
    ושאלה נוספת, איפה בחיפה יש מרכז טיפולי ציבורי שבו אפשר לקבל הדרכת הורים?

    תודה מראש על תשובתכן.

    מירי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • התפרצויות זעם

    בשמת אהרונסון
    25/10/2009

    שלום מירי,
    את מתמודדת עם שינויים לא קלים במישור האישי והמשפחתי, ועל כן טוב ששיתפת כאן בלבטיך. הדרכת הורים באזור מגוריך יכולה בהחלט להפחית מתחושת הבדידות שמלווה התמודדות שכזו.
    ניתן לפנות לתחנה לטיפול פסיכולוגי התפתחותי בחיפה , בשד' פלי"ם אם אינני טועה. זוהי תחנה ציבורית של משרד הבריאות עם התמחות בטיפול ובהדרכת הורים לפעוטות.
    לגבי ההתפרצויות שהזכרת, לא הרחבת על נסיבות ההתפרצות והטריגרים לכעס. גיל שנתיים הוא "קלאסי" להתפרצויות שכאלו, ולכן לא בטוח שכולן קשורות לפרידה בין ההורים. אך יתכן שהפרידה מהווה גורם עקיף, מבחינת המתח הכללי מסביב וירידה בסף התסכול שלה ושלך. הדבר מצריך בירור מעמיק יותר אשר מתאים בהחלט לתהליך של הדרכת הורים.
    נדמה לי שמעבר לכל, את מתמודדת לפתע עם היותך ההורה-המטפל העיקרי, אשר אליו מופנים חיצי הכעס והמצוקה. למרות חוסר האונים שאת חווה, הרי שנדמה שאת נתפסת על ידי הילדה ככל יכולה וככתובת עיקרית לתלונות. חשוב לזכור שאנו בד"כ מפנים כעס כלפי הקרובים לנו, וכלפי אלו שמסוגלים לשמוע ולשאת כעס שכזה. עצם העניין מעיד על החשיבות שלך כדמות הורית ועל המרכזיות שלך בחיי בתך, למרות הלבטים וחוסר הוודאות.
    אני מניחה שבהדרכת הורים תוכלי לקבל תמיכה והעצמה בענייני הורות, ומקווה שהדבר יסייע לכם להסתגל למציאות החדשה, להתגבר על האובדן של מה שהיה לטובת פתיחה של הזדמנויות חדשות.
    בברכה,
    בשמת

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו