תינוקת בת 9 חודשים שמעדיפה את אבא ע

שלום רועי,
מדברייך, אשתך מגדלת את בתכם במסירות ובאהבה, ואף בחרה לוותר על עיסוקים אחרים על מנת להמשיך ולהיות איתה. בתור המטפלת העיקרית, היא זו שבוודאי נענית לכל צורכיה של בתכם, פנויה וזמינה אליה: מפחיתה את הרעב על ידי האכלתה, מרגיעה את העייפות על ידי הדאגה למנוחה מתאימה, משקיטה את הבדידות על ידי משחק ובילוי משותף עימה ובעיקר מנחמת בעת כל כאב ומצוקה רגשיים. בתור כזאת, אשתך בוודאי חשה שהקשר בינה לבין בתך נבנה בדיוק על הרגעים הללו - היא זו שמכירה את בתך הייטב ויודעת טוב מכולם להגיב אליה על פי צרכיה האמיתיים, היא הדמות המרכזית אשר מקנה לה בטחון בהתנהלותה בעולם. שאר הדמויות - אתה, סבתא או אחרים - הינם, בהרבה מובנים "מעין אורחים לרגע", וככאלה אתם הופכים למאוד אקטרקטיביים עבור בתך אשר בשלב התפתחותי זה מתחילה לפתח את עולמה החברתי ולהנות מקשרים נוספים.
אני מניחה שההרגשה של "ההורה המועדף" נבנית על הרגעים ה"כייפים", בהם בתך פעילה ועיירנית ורוצה לחקור דמויות חדשות. אז היא רוצה להיות על הידיים עם אחרים, לשחק עם אחרים. אבל מה קורה כשהיא עייפה? רעבה? כועסת? עצובה או חולה?? אני מניחה שאז רק אימא היא הדמות שיכולה לנחם ולהרגיע, כי היא זאת שמכירה הכי טוב והיא שיכולה להיענות. המצב הזה אולילעיתים קשה לאימא, אבל משקף דווקא את הבטחון שיש לבתך בקשר איתה - איתה היא מרגישה הכי נוח ובטוח ועל כן יודעת שאימא לא תעלם, לא תברח וגם - לא תעלב....אימא תמיד נשארת איתה, ובנתיים היא יכולה להשתעשע עם אחרים.....
ועדיין, מאוד חשוב לשים לב לתחושות האלה של אשתך, שלעיתים עשויות לעורר הרבה כאב ותסכול, אפילו חוויה של "כפיות טובה", ויכולות לגרום לה דווקא להתרחק מבתכם או לרצות פחות להיות עם בתכם. האם היא הייתה שותפה לכתיבה של דברייך? האם היא משתתפת בקריאת התשובה?...
אם להרגשתך החוויה הזו של העלבון גורמת לה להתרחק מבתך או להרגיש פחות רצויה, אימא פחות טובה, הרי שהיא כנראה מפרשת את התנהגות בתכם בצורה שאינה קשורה לתינוקת, אלא לחוויות שלה-עצמה, ואז מומלץ מאוד לפנות לייעוץ מתאים.
בהצלחה,
מיכל

תודה רבה, למדתי.
דווקא שהילדה מתעוררת בלילה ובוכה היא נרגעת רק אצלי ורוצה רק אותי ולא את האמא שמטפלת בה רוב היום, האם עדיין את חושבת שזה סימפטום "האורח לרגע" ? במידה וכן זה משמח אותי ואני הרבה פחות מודאג.
תודה

השאלה המרכזית היא האם אימה מצליחה להרגיע אותה.
תתיכן העדפה 'מקומית', אבל מה קורה על פי רוב? האם אימא מרגישה שהדרכים להרגעה ולניחום שיש לה עבור בתך הינן יעילות ואפקטיביות? האם היא מרגישה שבתך אינה נרגעת אלא דוחה אותה ברגעים אלה?
יחסים מבוססים על מקרים חוזרים ונשנים של ריחוק וקרבה, על אירועים בהם מופיע תסכול שניתן לניחום, על וויסות המתח הרגשי באמצעות ההורה שנוכח ונמצא שם כדי להרגיע. במידה ואשתך לא מרגישה שקשר כזה נוצר בינה לבין בתכם, אני ממליצה לפנות לייעוץ.
בהצלחה,
מיכל