שאלה עבור אודט

שלום נועה
מדברייך עולות שתי שאלות, האחת לגבי המסגרת הגנית והתאמתה לך ולבנך, השנייה לגבי התמודדות עם התנהגותו של בנך בבית והתייחסות לאמירותיו.
לגבי המסגרת, באופן כללי נשמע כי יש לך הסתייגות, הן מהאנשים אליהם נחשף בנך בשכונה והן מהתנהגות ההורים כלפי ילדיהם בגן. אלו שני משתנים שאין לך יכולת לשלוט עליהם, אלא אם תחליפי מסגרת, השאלה אם יש לך אלטרנטיבה. לא תארת את אופי המסגרת-כמה ילדים מבקרים בגן, האם יש חלוקה לקבוצות, כמה מטפלות יש, מה טווח הגילאים בגן ואיך את מתרשמת מהצוות-מאיכות הטיפול בילדים, מהקשר הרגשי שלהם לילדים ולבנך, מהרמה האישית וכו'..האם את מתרשמת שישנה אלימות בגן בקרב הילדים אשר אינה מרוסנת על ידי הצוות? האם בנך הולך לגן בשמחה? האם להרגשתך הסתגל היטב לגן?האם הוא מרבה להתלונן על ילדים אחרים?האם מצא לו חברים שם?
חשוב שתשוחחי עם הגננת בגן ותשתפי אותה באמירות של בנך, על מנת להבין האם הוא מתנהג בתקפנות וכעסנות גם בגן?האם הוא נענש ובאיזו תדירות וכיצד? באופן כללי כדאי לשמוע ממנה איך הם מגיבים להתנהגות אלימה של ילדים בגן ומה עושים על מנת שלא תהיה.

לגבי אפשרויות התגובה שלך בבית- באופן כללי-ילד נשאר בעמדתו הכועסת כאשר לא מתייחסים להיותו כעוס וכאשר לא מנסים להבין את הסיבות לכעס. כיצד בנך היה מביע את כעסו/תסכולו בטרם כניסתו לגן?אילו ביטויי כעס מקובלים במשפחתכם ואילו לא?כאשר בנך חוזר כעוס מהגן, חשוב שתאמרי לו שאת רואה שהוא מאוד כעוס. נסי לדובב אותו לדבר (לא מייד אחרי הגן) על חוויות שהיו לו בגן, מה היה כייף ומה פחות..כאשר הוא אומר אני מרביץ לך, אל תבהלי, כמובן גם אל תאפשרי לו ותעצרי אותו"אנחנו לא מרביצים בבית שלנו". במקביל אמרי שאולי הוא רוצה להרביץ לך כי הוא כועס עלייך ותעלי אפשרויות מדוע-אולי קשור לכך שהשארת אותו בגן והלכת?(האם נולד לאחרונה תינוק במשפחתכם?האם נוכחותך חסרה לו מאיזשהיא סיבה לאחרונה?) . העקרון הוא לאפשר לו לכעוס עלייך ולהביע זעם/כעס/תסכול, אך לא להרביץ.
לאמירות שלו אני לא ילד טוב, שאלי מי אמר לו זאת והדגישי שלא משנה מה יעשה, תמיד יהיה ילד טוב בעינייך. כעקרון, כאשר ילד מתנהג לא יפה, חשוב לומר כי הוא מתנהג לא יפה לפעמים ולתאר את ההתנהגות הלא רצויה, לצד ההתנהגות הרצויה, ולא לומר שהוא ילד לא טוב.

מקווה שעניתי לשאלותייך
אודט