שינה נפרדת

את מתארת כי את ישנה עם תינוקך במיטה מזה כמה חודשים-האם לפני כן נהג לישון במיטה משלו? בחדר משלו?מה הניע אותך להעבירו לישון איתך?שיקולי נוחות, צורך שלך בקירבה שלו כבטחון עבורך או אמונה שלך שכך נכון עבורו?
בכל מקרה, החשיבה שלך לבצע הפרדה בשינה היא חשיבה נכונה, ראשית משום שלך ולבנך צרכים נפרדים-בזמני השכבה, במרחב מוגן ומותאם פיזית עבורו בשינה(שינה של פעוט במיטת הוריו כרוכה בסיכון). כמו כן , קיימת חשיבות רבה להשכבה נפרדת בהקשר של תהליך הנפרדות ורכישת העצמאות של בנך-תהליך שמקבל משמעות רבה יותר בהיותך חד הורית. אני סבורה שבתהליך הפרדה נכון עקבי והדרגתי, בנך יבנה בטחון עצמי-וודאי שלא יעבור טראומה.במקביל כמובן, חשוב שהדגש על נפרדות יופיע בתחומים נוספים בחייכם-בהכנסת דמויות נוספות למרחב בניכם-סבא/סבתא/דוד/ביביסיטר/גננת/מטפלת וכו', על מנת שבנך יצור אמון באנשים נוספים בסביבתו מלבדך.
לגבי ההשכבה-אני מאמינה שבשלב זה בנך זקוק למיטת תינוק או מיטת מעבר כלשהי, אשר מותאמת למידותיו ואינה גדולה מדי. הסיבה להמנעות ממיטת תינוק בשלב זה (והעדפה של מיטת מעבר עם פתח לירידה )יכולה לנבוע בעיקר ממניעים בטיחותיים-כאשר הילד מגיע לשלב בו הוא מסוגל לקפוץ מן המיטה.
עלייך לייצר עבור בנך טקס השכבה קבוע, אשר יאפשר לו לצפות מה עומד להיות:למשל, אמבטיה לפני שינה, סיפור, מוסיקה רגועה , ליטוף ומילים מרגיעות, חפץ מעבר אהוב-מוצץ/חיתול-כל זאת כאשר החדר בתנאי החשכה(בלי טלויזיה ברקע, למשל). כעבור מספר דקות מההשכבה במיטתו, צאי מהחדר ואמרי שאמא לא הולכת -אמא בסלון. בתחילה צפי לבכי לגיטימי של מחאה על שינוי בתנאים ובהרגלים. מיום ליום משך הבכי יתקצר אם תמשיכי להיות עקבית. כאשר יבכה, השתדלי לא להוציאו מהמיטה, מה שיתפרש עבורו-אמא באה להציל אותך מהמיטה, המיטה אינה מקום טוב בשבילך. כן חשוב שתדברי אליו בקצרה ובמסרים מרגיעים, תלטפי ותגידי שאת סומכת עליו שיירדם בכוחות עצמו.
מה שהכי חשוב הוא האמונה שאת עושה דבר חשוב ביותר לטובת ההתפתחות הרגשית שלו-אל לך להשבר מבכי או לפרשו כטראומה-קחי נשימה ארוכה ותני לתהליך את הזמן שלו.
בהצלחה
אודט