שאלה...

שלום ליזי
על פי תיאורייך את התהליך שעוברת בתך לאחרונה, נשמע יותר שהיא דווקא עשתה קפיצה התפתחותית משמעותית בתחום הרגשי והחברתי, ואני נוטה לזקוף זאת לכניסתה למסגרת הגן לפני חודשיים. בעבר, בתך השתלבה בקלות בכל אירוע ומקום, דווקא מתוך בשלות רגשית נמוכה יותר וחוסר יכולת לקרוא את הסיטואציה החברתית, בהתאם לגילה. כעת, משגדלה, היא מתחילה להבין את הרעיון של היותה נפרדת ממך, את מה שכרוך בכך-התמודדות לא פשוטה בין ילדים בני גילה, בין מבוגרים שמצפים ממנה לנהוג על פי כללים השונים מאלו שהיא מכירה בבית. היא מתחילה להכיר בקיומה של המציאות החיצונית ולהבין שהיא אינה שולטת באובייקטים בסביבתה (אנשים/חפצים) כפי שפינטזה באופן התואם להתפתחותה. הבנה זו היא תהליך הדרגתי של גדילה ובשלות, והיא כרוכה גם בתחושת וויתור וכאב. לכן, כיום היא מודעת יותר לפגיעות שלה ולצורך שלה בהגנת המבוגר-לכן היא נצמדת אלייך, במשאלה שלא תלכי יותר ממנה ולא תפרדו-ההבנה שלך יש חים משלך וצרכים ורצונות משלך שאינם תמיד זהים לשלה-אינה פשוטה עבורה. דווקא תהליך השחרור ההדרגתי במצבים חברתיים לא מוכרים-הוא התהליך הטבעי יותר והבריא יותר-בתך רוצה ללמוד את הסביבה החדשה אליה נקלעה-ממקום בטוח-צמוד אלייך, ומתוך צפייה באחרים-מה הם עושים, "מי נגד מי" וכו'. רק כאשר תרגיש בטוחה, היא תתחיל להשתחרר. תפקידך הוא לאפשר לה את הקצב הזה, וללוות אותה בהדרגה עד שהיא תפרד ממך ותרצה להשתלב, ולא להקדים את המאוחר-מה שמעורר בדרך כלל את התגובה ההפוכה-הצמדות ובהלה.
לגבי הגן, לא ברור למה כוונתם שאינה כתמול שלשום-הם בסה"כ מכירים אותה תקופה קצרה ואין להם בסיס מוצק להשוואה-מה שלך כן יש.
בכל אופן, אם את מרגישה שמעבר להתחממות האיטית שלה כיום, ישנה מצוקה שמתבטאת בתחומים אחרים-בכי מרובה במהלך היום, חוסר תאבון, חוסר עניין במשחק, התפרצויות זעם וכו'-אז יש מקום לבדיקה מעמיקה יותר.

בברכה
אודט