בעיות הרדמות

שלום אורית,

לא תיארת כיצד היה נרדם טרם המעבר למיטה פתוחה. יתכן שכבר אז היה קושי להירדם בעצמו וללא נוכחות מבוגר בחדר. נשמע שתהליך ההרדמה הארוך מתיש אתכם. בצדק. אז זהו, שבגילו, יש לאפשר לו את המרחב להירגע ולהירדם בעצמו. הוא אינו עוד תינוק שההורים מרדימים אותו, ועליו ללמול לעבור מערות לשינה בכוחות עצמו. הדבר לא יוכל להתרחש כל עוד אתם ההורים כה מעורבים בהירדמות שלו. אין ספק שגם המעבר למיטה פתוחה והחופש לצאת ממנה הוא דבר חדש ומלהיב עבורו. המטרה היא לחתור לתהליך השכבה קצר וממוקד, שבו הוא מבין שברגע שנכנס למיטה, לא יוצא ממנה (או לפחות לא יוצא מהחדר). אחרי טקס ההשכבה בערב (מקלחת, אוכל, סיפור וכו') מנמיכים גירויים בסביבה (רעשים, אורות וכו'). יש להביא אותו למצב שהוא במיטתו, מנומנם או ער, אפילו משחק בשקט בצעצועיו או מאזין לקלטת שקטה ונעימה. אתם תיפרדו ממנו לאחר טקס פרידה קצר, תסבירו לו שעכשיו ינסה לישון במיטתו, אסור לו לצאת מהחדר, וכן שאתם שומרים עליו מבחוץ. במידת הצורך אפשר להיכנס לחדר מדי פעם להרגעה, כניסה קצרה ויציאה. (אפשר ליישם את שיטת ה- 5 דקות המפורסמת, שבה נכנסים להרגיע בקצרה כל 5 ד', משכיבים במיטה ויוצאים.)
תהליך ההסתגלות למיטה החדשה ולחוקי השינה החדשים דורש עקביות ורצף שלכם במשך שבוע-שבועיים. מאחר שאת מותשת ועייפה , עדיף שבן זוגך יוביל את התהליך. כשהוא שוכב במיטתו, כדאי להסתייע בחפץ מעבר (דובי וכו') שקשור אליו או כל אמצעי אחר שמרגיע אותו.

יש לקחת בחשבון שלעיתים קשיי הירדמות מבטאים את הקושי שלו לוותר על הנוכחות שלכם, במיוחד אם יש ירידה בפניות הרגשית או המעשית שלכם אליו במשך היום. יתכן שההריון המעייף הופך אותך לפחות זמינה עבורו. לעיתים יש לזה קשר עם שעות עבודה מרובות של ההורה וחזרה בשעה מאוחרת הביתה. על כן כדאי להשקיע ככל הניתן בזמן המשותף שלכם במשך היום, ולבלות אותו יחד בהנאה במשחק.

שיהיה בהצלחה רבה ולילה טוב,

בשמת