לא מוכן לאכול את האוכל של הגננת

שלום מיכל,

יציאת התינוק מהבית לראשונה למשפחתון היא אירוע משמעותי ומרגש, אך דורש כוחות רבים מהתינוק ומההורים גם יחד. כל תינוק יחווה תקופת התסתגלות מסויימת במקום החדש, במהלכה יכיר הרגלים, חוויות, גירויים ודמויות חדשות, מהן מהנות יותר או פחות. בכל חוויה של למידה נדרשת השקעת מאמץ ואף ויתור על הרגלים ישנים, שאינו בהכרח נעים, אך הילד יכול לצאת ממנו נשכר.
עניין האכילה בגן הוא חלק ממערכת שלמה של גירויים אליהם הילד צריך להסתגל. החל מהדמות שמאכילה אותו, ועד לשוני במרקם, בטעמים, בטמפרטורה, בצורת ההגשה וכו'. בדבריך את מתארת את הקושי בנימה אישית ("יש לי רק עוד בעיה אחת קטנה"), אך ההסתגלות לאוכל החדש היא שלו, והיא איננה שלך. היכולת לאכול אוכל חדש במקום חדש משמעותה לתת אמון במקום הזה כמקום מיטיב, מזין, הפותח אפשרויות חדשות. הורים יכולים לסייע לילדיהם בהסתגלות למקום ולאוכל החדש, במידה וייתנו אמון בעצמם במטפלת ככזו שיכולה למלא את מקומם בהזנת בנם. לעומת זאת, ההישענות על אוכל מהבית יוצרת תלות בך ובבית, מקשה על ההסתגלות למעון (כמובן לא במכוון) ומעבירה מסר עקיף שהאוכל המבושל בבית עדיף על זה של המטפלת. אני מבינה שסה"כ את סומכת על אותה מטפלת, ולכן כדאי פשוט לחדול מהרגל השלמת האוכל מהבית. לומר לו שבמשפחתון אוכלים כמו כל הילדים. כאשר יהיה רעב במשפחתון, יאכל באופן טבעי, מרצונו, ובכמויות המתאימות לו.
בהצלחה, הסתגלות קלה ובתיאבון,
בשמת