רד עלה עלה ורד

בני בן שנה וחמישה חודשים. ילד סקרן, פיקח, נמרץ וחברותי. הוא שובב קטן ולפני שבועיים באמצע הלילה, לצערי, הוא טיפס ו"קפץ" ממיטת התינוק שלו (שבסיסה היה בדרגה הנמוכה ביותר!). לא היו סימני אזהרה לעניין (תמיד דאגנו להנמיך את המיטה שלב אחד לפני שהגיע לשלב ההתפתחותי הבא, כמו להתהפך, לשבת וכד'...), הוא פשוט ניסה והצליח. לשמחתי הוא לא ניזוק למעט הכאב החזק (גם שלי). הוא ישן איתנו את המשך אותו לילה וכבר למחרת הורדנו את בסיס המיטה לריצפה (קדחנו חור במיוחד לזה) והורדנו את הסורג על מנת שיוכל לרדת בבטחה לרצפה, הרכבנו חצי מעקה (רק לראש, במידה ויתהפך) ושמתי מזרן דק וגדול בצמוד למיטה, ליתר בטחון. בד"כ (מאז שהיה בן 3 חודשים)טקס ההרדמה היה כזה שהוא אוכל לפני המקלחת ולאחר המקלחת אני שרה לו 2 שורות משיר כשהוא חבוק בזרועותיי (וער) ובסיום השיר אני נותנת לו נשיקה מניחה אותו במיטה ואומרת לו "לילה טוב, חלומות מתוקים, נתראה בבוקר" ויוצאת מהחדר, והוא היה נרדם לבד. לאחרונה, הוא גילה שהוא יכול לרדת עצמאית מהמיטה ואליה. כשהוא יורד מהמיטה אני לוקחת אותו ללא מילים ומניחה אותו במיטה ויוצאת מהחדר. הוא מאוד אוהב לשחק "תופסת", אז כשהוא יורד מהמיטה והולך לסלון ואני קמה והולכת אחריו הוא רץ לחדר וצוחק כמו שהוא עושה כשאנחנו משחקים (ההבדל הוא שבמשחק אני רצה אחריו ואומרת לו "אני אתפוס אותך", ואילו פה אני הולכת לאט ולא אומרת מילה, ובכל זאת זה מצחיק אותו והוא רץ מתרגש), אז לאחר כ-10 פעמים כאלו, החלטתי לעמוד ליד מיטתו ממש ובכל פעם שהוא קם להוריד אותו לשכיבה, אבל זה מתיש אותי פיזית מאוד. לצערי נשברתי ואני שוכבת לידו על המזרן הדק עד שהוא נרדם. ברור לי שזה לא פתרון - מה עושים?