בתי בת השנה מכה את עצמה

כן, גם אותי זה מעניין
ביתי בת שנה ו3 עושה את זה לעיתים קרובות כאשר היא לא מרוצה ממשהו או שלא מקבלת משהו שהיא רוצה

מה עושים?

שלום לצח ולאלינור,
שניכם מתארים תופעה בה תינוק/ת מכים את עצמם בעת תסכול וכעס ומתוך סערת רגשות. מדובר בתופעה דיי שכיחה אצל תינוקות, אם כי לא חיובית ואף קשה לעיתים להורה העומד מן הצד. לרוב התינוקות שנוהגים כך הינם תינוקות בעלי מזג סוער יותר בעלי קשיים בוויסות ובהרגעה עצמית. כשהם נסערים מחוויה רגשית כלשהיא: נעלבים, כועסים, עצובים, מאוכזבים וכדומה - הם לא מצליחים להיעזר באחר על מנת להירגע ולא מצליחים בעצמם לווסת את רגשותיהם או להגיב בדרך מעט יותר מאוזנת. לעיתים קרובות התנהגות זו גוררת תגובות הלם וזעזוע אצל ההורים והתינוקות קולטים את עוצמת האפקט עד שהם מגבירים את התנהגותם ואף לומדים להגיע במהירות רבה יותר לעוצמת תגובה כזו, באופן לא מודע, על מנת להשיג התייחסות. תופעות דומות הן למשל תינוקות שמקיאים מתוך בכי או מתוך תסכול וכדומה.
אז מה לעשות? חשוב לנסות להקנות לתינוק אמצעי-הרגעה והרגעה עצמית נוספים בטרם התפרצות הבכי מגיעה לעוצמות אלו ולנסות להעביר את התחושות למילים. גם אם הם אינם מבינים עדיין את המשמעות המלאה של הדברים, תינוקות בני שנה יוכלו להרגע ולהתנחם למשמע הקול המרגיע של ההורה המנחם אותם, וכמובן להציע אלטרנטיבה לתסכול: "את כועסת עכשיו כי אימא לא נתנה לך את השרשת אבל הנה אנחנו יכולות לשחק ביחד בכדור". כשמדובר בתינוקות צעירים כל כך, אני לא ממליצה להתעלם כיוון שזה אולי יעיל בשלב הראשון, אבל לטווח הרחוק זה פוגע בחוויית האמון של התינוק בעולם ובתחושה שההורה נמצא שם עבורו כדי להרגיע, לנחם ולעזור לו להרגיע עת עצמו.
אם התופעה תדירה ונמשכת אני ממליצה לפנות לייעוץ מקצועי.
בהצלחה,
מיכל