ילדה בת שנתיים שפתאום החלה לפחד מלע

שלום נויה
לאחר רכישת הישגים התפתחותיים כגון גמילה עלולה להופיע תקופה של נסיגה, מסיבות שונות. החשוב הוא להשתדל לא להבהל או לעשות מזה עניין, על מנת לאפשר לדברים לחזור לקדמותם.
כשמדובר בהתאפקות מעשיית צרכים, קודם כל חשוב להמנע מעצירויות ואם המצב כן מגיע לכך-להתייעץ עם רופא-ישנם תכשירים למניעת עצירות.
איני יודעת מהי הסיבה להתנגדות של בתך ללכת לשירותים, לאחר שכן נהגה לעשות כך ולא פיתחה "חרדת אסלה" וגם לא מאבקי שליטה סביב הגמילה שלה. יתכן כי באחת הפעמים שישבה כאב לה ומאז היא נמנעת מחשש שהכאב יחזור-גם אם לא נגרם פצע (האם היא מבקרת בגן?האם יש עוד משהו שמטפל בה מלבדך שיכול לתת מידע לגבי מקרה שאולי אירע בעת ישיבה בשירותים ומאז היא מקשרת בין האירועים?אולי ברח לה והיא חוששת שיברח שוב?) . יתכן שזו דרך שלה להשיג תשומת לב שלכם, בעקבות שינוי שארע במשפחתכם.
בכל מקרה, לא הייתי חוזרת לחיתול או לסיר, מקסימום שתעשה בתחתונים ותקבל תגובה של חוסר שביעות רצון מכם, מעבר לתחושת חוסר הנעימות שתיווצר אצלה.מהרגל של "בקשת חיתול לקקי" קשה מאוד להגמל ואתם לא אמורים לשתף איתה פעולה בהרגל הלא נכון הזה.
כן הייתי מזמינה אותה לשבת בשירותים בנועם, דווקא בזמנים בהם היא לא רצה בבית וצועקת. זאת , על מנת להחזיר את התחושה הרגועה שהייתה מקושרת קודם לכן לישיבה בשירותים. על כל ישיבה כזו-כאשר את המחליטה מתי היא קמה(כחמ ש עד עשר דקות) הייתי מזכה אותה בחיזוק (מדבקה, סוכריה וכו'..) גם אם לא עשתה קקי. עם זאת, לא הייתי עסוקה כל היום סביב ההליכה לשירותים והשאלה אם יש או אין קקי, על מנת לא לייצר לחץ מיותר. שדרי מסרים כמו-זו תקופה שתעבור, אני סומכת עלייך שתחזרי לעשות קקי בשירותים כמו קודם.
בהצלחה
אודט