שינה

שלום זיוה
ראשית אענה שבהחלט קיימת חשיבות לשעת השכבה קבועה של תינוק המלווה בטקסיות(חצי שעה לכאן או לכאן לא ממש משנה), וככל שתנהיגי הרגלי שינה טובים בגיל מוקדם, כך הם ישרתו את בתך (ומן הסתם גם אתכם)בהמשך.
לקושי של תינוק בן תשעה חודשים להרדם עלולות להיות מספר סיבות ועל חלק מהן את מדברת:
1. עניין-כאשר התינוק חש בתכונה סביבו והוא מקבל חיזוקים חיוביים מהוריו להשארותו ער(לוקחים אותו על הידיים, משחקים איתו ונהנים מנוכחותו)-הוא יתקשה להכנס למצב של הרדמות ויהיה בעוררות.
2. תינוק לא מווסת-ישנם תינוקות שמתקשים להסתגל לסביבה בגלל קשיים ביולוגיים מולדים בוויסות והם יתקשו להתאים את עצמם לתנאים בסביבה-יהיו ערניים בלילה, ישנו ביום, יגלו דפוס משתנה של שעות עירות ושינה במהלך היום וכו'. לפי תיאורך, נשמע שבתך היא תינוקת רגועה עם יכולת וויסות טובה.
3. פיזור שעות השינה במהלך היום-שעת ההשכבה מושפעת באופן ישיר על ידי משך ושעות השינה במהלך היום. אם בתך ישנה הרבה במהלך הצהריים-אחהצ, אין ספק שהיא תהיה עירנית יותר במהלך הערב.
4. תפיסת התפקיד ההורי-אם סגנון ההורות שלכם הוא "לזרום עם הילד" - הילד הוא שמוביל והוא שקובע מתי הוא אוכל וישן, או סגנון סמכותי יותר, בו , ההורה לוקח על עצמו את האחריות לייצר עבור הילד מסגרת קבועה, בתוכה יש מרחב מסוים של תמרון וגמישות המותאמים לילד, להקשר וכו'.
לעתים, הורים מתקשים להפעיל את סמכותם והבנתם לגבי מה נכון ומתאים לילדם, אם מחוסר ידע או מתוך חשש לתסכל את הילד (=הילד בוכה)ולגרום לו נזק.
הייתי רוצה לעודד אותך לא לחשוש מכך שבתך תלך לעיתים לישון בוכה. זכותה למחות על כך שאתן נפרדות והיא רוצה את נוכחותך עוד ועוד.
אני מאמינה שהפעלת הסמכות ההורית דווקא מועילה לילד, גם אם היא כרוכה בבכי, מאחר שהיא מייצרת עבורו בטחון שיש לו הורים שיודעים מה נכון עבורו ומובילים ויש סדר יום פחות או יותר קבוע שהילד יכול לצפות לו.
לגבי השינה שלה בחדרכם-אם הקולות שהיא משמיעה גורמים לכם להגיע למיטתה ולנסות להרגיע אותה-זה עלול להפריע לה ללמוד להרדם בכוחות עצמה, מה שקורה באופן טבעי לתינוק שישן בחדר הסמוך והוריו לא שומעים כל רחש קל. במקרה כזה, עדיף בשבילכם ובשבילה להעביר אותה כבר בשלב זה לחדר סמוך.

בהצלחה
אודט