התארגנות לגן בבוקר

הַבֹּקֶר מְמַהֵר לִי
סיפור על בוקר במשפחה
ספר המציג את ניגוד האינטרסים שבין ההורים לבין הילד הצעיר בבוקר, כאשר ההורים ממהרים לצאת לעבודה והילד "לוקח לעצמו" את הזמן...
בהומור, בחרוזים, ובאיורים מרהיבים עובר החלק הקריטי של הבוקר: "אמא ממהרת, אבא ממהר – אי אפשר לעבודה לאחר"...
רון הארנב התעורר רק עכשיו – משימה קשה מוטלת עליו:
אמא ממהרת, אבא ממהר והוא צריך להתארגן מהר. הוא חולם בהקיץ, כשבמראה הוא מציץ:
בעודו על משחת השיניים חותר למרחקים, הוא והקשת בשלל צבעים משחקים.
לחזור למציאות הוא נקרא – ההורים ממהרים, אין ברירה!

שלום רוז,
ובכן בתך מתנהגת כמו בת שלוש טיפוסית... כשאת ממהרת היא בדיוק נזכרת בדברים ממש חשובים שיש לה לעשות ממש בדיוק עכשיו... זה לא בהכרח כי היא עושה 'דווקא' או כי היא רוצה לבדוק את הגבולות שלך (למרות שבוודאי יש בזה גם רכיבים כאלו), אלא העיניין נעוץ יותר בהבדלי הקצב ביניכן. לך יש מטרה ברורה: לארגן אותה לגן מהר ככול הניתן וזה כולל רחצה, התלבשות וארוחה, בעוד שהיא לא "מחזיקה" את המטרה הזו לנגד עינייה ונראה לה חשוב יותר להתלבט על הלבוש, להיזכר במשחק מאתמול, לגמור את הציור משלשום וכך הלאה. כמובן שאם עד עכשיו זה היה איטי, הרי שמרגע שהתווספה הקטנטנה למשפחה, ולך יש מוטיבציה להוציא אותה מהר עוד יותר (אולי כי את רוצה להספיק כמה שיותר עד שתשוב, אולי כי את חייבת לנוח קצת וכו'), הרי שהיא דווקא רוצה להישאר איתכן וזה לא אומר שהיא לא נהנית בגן: היא פשוט רוצה להנות יותר איתך ולוודא שאת גם שלה ולא רק של התינוקת....
המפתח הוא במשא ומתן וגם בהצבה של גבולות. מכיון שאת יודעת שההתארגנות שלה איטית וזוהי כנראה נקודת חולשה שהייתה קיימת תמיד ועכשיו רק החמירה, הרי שכדאי להיערך מזה מראש עם פחות ציפיה. כדאי להחליט מראש (עם אפשרות לגמישות כמובן) מי לוקח אותה ולשתף אותה בתוכנית (אפילותוכנית שבועית אם אתם יכולים: יום א' אבא, יום ב' אימא וכו'), כדאי להכין את מירב ההכנות מראש (בגדים וחפצים שלוקחים) ולאפשר מראש פרק זמן של סביב 5-15 דק' שיש לה בבוקר למשחק לפני הגן. אם היא תרגיש שהיא מקבלת את "המנה" שלה, ואת מרחב הבחירה, הרי שתזדקק פחות להיאבק על זה. אם את יודעת שאיפשרת לה את מה שרצתה במידת מה, הרי שתוכלי ביתר קלות לעמוד מול תחינותיה שיהיו מעבר ל"קצבה" היומית מבלי להרגיש אשמה על כך. למשל, אם היא תדע שמותר לה "סיפור אחד" בבוקר, תרגישי טוב יותר אם תתעקשי איתה שאין כשהיא מבקשת עוד אחד ועוד אחד וכדומה. בגלל הלידה והצטרפותה של אחותה למשפחה הרי שיש הרבה יותר רגישות כרגע בבית, לכולכם, וצריך גם קצת אורך רוח ומרווח נשימה לקראת השינויים הללו....
ובאותו הקשר, כמובן, גם שהשאלות שלה הן חלק מעיניין ההסתגלות ולמרות שעבורך זה ברור, ואולי גם לה, היא צריכה ממך המון חיזוקים עכשיו ולשמוע פעמים רבות וחוזרות שאת אוהבת אותה מאוד מאוד מאוד, ושהתינוקת החדשה לעולם לא תפגע באהבתך אליה, ושלעולם היא תהיה בתך הבכורה, ושתאהבי אותה לתמיד וכו' וכו' וכו'... גם אם לך זה נראה ברור, מבחינתה כל העולם הבטוח כעת התערער והיא צריכה את מלוא הביטחון בחזרה....
בהצלחה,
וברכות ללידת התינוקת!
מיכל