בת ארבע וחצי עושה קקי רק בחיתול.

אני רוצה לחזק את כם מאוד בהחלטה שלכם להודיע לבתכם כי הגיעה השעה להגמל מהחיתול-מתוך הבנה שממנה זה כבר לא יגיע. כאשר את מדברת על צרחות בעשיית קקי-זה מתוך הההתנגדול להליכה לשירותים, או מתוך כאב של עצירות? אם יש המנעות ובעקבותיה עצירות-חשוב שתקבלו הנחייה מרופא אילו תכשירים יכולים לעזור למניעת עצירות. על מנת להקל עליכם את ההתלבטות-חשוב ביותר שלא יימצא בבית חיתול-כך לא תהיו אמביבלנטים גם כלפיה-ברגע שתבין שאין דרך חזרה-התהליך יהיה לה הרבה יותר קל, גם אם תמחא על השינוי בהרגלים. הקשיים הגדולים ביותר המתפתחים סביב גמילה אינם בעקבות דעה נחרצת וסמכותית של הורים ש"אין יותר חיתול" אלא מתוך עמדה הורית אמביבלנטית, מבלבלת וחסרת אונים. חזקו אחד את השני בכך שדרככם נכונה והגיע הזמן להפרד מההרגל הלקוי של עשיית קקי בחיתול-בתכם צריכה להרגיש שאתם סומכים עליה שהיא יכולה להתמודד עם הרף שהצבתם לה-ובעצם-יכלה כבר מזמן, לולא חששתם שאתם עושים לה נזק.
חשוב שבגן ישתפו אתכם פעולה ולא יציעו חיתול, וכן שיתנו חיזוקים משמעותיים לכל הליכה לשירותים, גם במקרים בהם אין תוצאות של ממש.
בהצלחה
אודט