מעון כפתרון לבעיה?

בני בן שנה וחמישה חודשים. תמיד איתי וקשור אלי מאוד.
לאחרונה אני מקבלת מהסביבה מסרים שמעון ייטיב עימו מכיוון ששם הוא ייחשף לאנשים נוספים, לילדים, לגירויים שונים.
האם את סבורה שמעון אכן יכול לשמש כל זה?

אני מודה שהוא מאוד קשור אליי - וכשהוא רואה אנשים זרים הוא פוחד ובוכה (אם כי לא לגבי כולם), כשאנחנו בבית - לעיתים לא נותן לי לזוז, לא להיכנס לשירותים, לאמבטיה. זה מצב בלתי נסבל. אני לא רוצה שיהיה ילד תלותי וחסר ביטחון.
העובדת הסוציאלית שלי מהמרכז לגיל הרך טוענת שהוא מנסה לשלוט בצעדיי ובכל מה שאני עושה לכן הוא בוכה כך - זה בכי מניפולטיבי ולכן הוא חייב מסגרת של מעון.
האם זה נכון לדידך?

נתונים נוספים שעשויים לעזור לך בתשובתך:
הוא מעולם לא היה במסגרת חוץ ביתית.
אני אם חד-הורית.
הוא ילד נבון ומתפתח כשורה.
עדיין יונק כשהוא הולך לישון ובשנת הצהריים.

תודה,\שני