מיואשת מאוד מאוד )-:

שלום שלי,


ראשית כאמור במצב זה שבו חל שינוי פתאומי מסיבה שאינה נראית לעין, מומלצת בדיקת רופא הילדים לשלילת בעיה רפואית. לדבריך שללתם כבר אפשרות זו. חשוב על כן להבין טוב יותר את תגובותיו, האם המקור להן הוא מצוקה רגשית וכו'. תחושת הייאוש וחוסר האונים האישית שלך היא אך טבעית במצב זה שבו הנכם מתקשים להבין את האיתותים שלו, בשעה שהוא עדין אינו מדבר. אתם דואגים לו ובו זמנית מתוסכלים ממנו, מה שיכול לעורר את כעסכם כלפי בנכם באופן שעלול להשליך לרעה על היחסים שנוצרים ביניכם מעתה ואילך. בירור בהקדם של מצבו הפסיכולוגי והדרכת הורים מתאימה חשובה כדי למנוע ולעצור את "מעגל הקסמים" שתיארת (אי שקט ובכי ב"ת פוסק שלו...התפרצות שלך...תחושות אשמה וכו). מטרת יעוץ זה הוא להבין את הסיבות למצוקה שלו, ולאתר דרכים בהן תוכלו אתם ההורים להבינו ולהרגיעו. אני ממליצה לגשת לבירור אצל פסיכולוג התפתחותי או של הגיל הרך, או פסיכיאטר תינוקות. ניתן לפנות באופן פרטי, או באחת ממרפאות היעוץ הפסיכולוגי לתינוקות הנמצאת באזור מגוריך (מדובר בשירות ציבורי ללא תשלום למיטב ידיעתי). לבירור המרפאה הנגישה לך פני טלפונית למרפאת אורלנסקי בפ"ת.

שיהיה בהצלחה ובברכה,
בשמת