מעבר למיטת ההורים בלילה

שלום מאיה,
את מעלה בפנייתך שתי שאלות: האחת לגבי הקנייה-מחודשת של הרגלי הירדמות, והשניה לגבי מטת מעבר. לרוב, שני אלו לא קשורים, אך לעיתים בגלל שמתרחש שינוי הרגלים דורשים הסתגלות מחודשת, או בגלל שינוי נרכשים הרגלים חדשים. כלומר, העובדה שבתך כעת לא נרדמת בעצמה אינה קשורה למיטה שלה, אלא לעובדה שהיא מרגישה שגם אתם מעדיפים את קרבתה בלילה. זה התחיל בגלל המחלה, אך כעת אינך מצליחה לחזור למצב הקודם (לא פרטת - האם קודם לא היו קשיים?) בגלל הקושי לשאת את התסכול שלך. העצה (הטובה) שקבלת ממנהלת המעון קשורה להתייחסות עיניינית שנרדשת במצב כזה - את מצפה ממנה להירדם במיטתה ועל כן יש להחזירה למיטתה ולהשאירה שם מבלי לנסות לנחם על כך.
בהחלפת המיטה במקרה זה את בעצם מציעה לה תחבולה: מכיון שלא הסכימה להירדם במיטה שלה, אז אולי אם תהיה לה מיטה חדשה כן תסכים.... אני לא חושבת שזה 'נכון' להגיש שינויים לילדים כך לטווח הרחוק, ואני מניחה שגם שם היא לא תרצה להירדם לבדה. אבל מכיון שכעת את מרגישה שהגעת למבוי סתום, בהכנה מתאימה של שתיכן ניתן לעשות זאת. היא תתרגל בהדרגה למיטתה החדשה, ואת תתרגלי לעובדה שעלייך להשאיר אותה להירדם שם גם אם היא לא מרוצה. אם את תרגישי שזה בסדר עבורה להירדם במיטתה (וזה בסדר...), גם היא תצליח בהדרגה לחשוב כך...
בהצלחה,
מיכל