הילד שלי בן השנתיים מאוד רגיש

שלום מלי,

ילדים רבים הם בעלי אופי ביישני ונמנע, וסביבה גנית מרובת ילדים עלולה לעורר בהם חרדה מאחר שהיא לא צפויה, מרובת גירויים ונדרשת בה התמודדות מתמדת. ילדים כאלו פחות יוזמים יחסית לאחרים, ולעיתים מתקשים לעמוד על שלהם, מוותרים בקלות לאסרטיביים מהם כוו'. בבית ובסביבת המשפחה אפשר להדגיש עידוד ליוזמה ולעצמאות: לעשות עבור עצמו ולהנות מתחושת המסוגלות הנלווית, לאפשר לו לבחור לעצמו ולעמוד על שלו, גם אם זה פחות נח למבוגרים, ולשאת ולתת איתו כדי שיחוש שדעתו נחשבת. פחות לעשות עבורו במה שיכול לעשות עבור עצמו.
מבחינה פיזית, אפשר להשקיע במשחקים בתנועה, במרחב, כדור,\ אופניים וכל מה שיכול לעודד אותו לפעילות, אך בסביבה שאינה תחרותית ולא תעריך אותו עפ"י הצלחה/כישלון.
לגבי ההתנהלות בגן- שלא לשמחתנו, נשיכות היא תופעה נפוצה בגיל זה. אפשר לברר עם הגננות כיצד יכולות לתרום לתחושת הביטחון שלו שם, כיצד מפשרות בין ילדים ומלמדות כללי התנהגות. וכן לעודד אותו לפנות לגננות לעזרה.

ככל שיתחזק פיזית והתפתחותית הביטחון שלו ייגבר. בקרוב אפשר כבר יהיה להפגיש עם חברים לזמן קצר בתיווך מבוגר לגבי שיתוף/ויתור/משחק ביחד ולחוד.

שיהיה בהצלחה רבה,
בשמת אהרונסון
פסיכולוגית חינוכית מומחית