תלישת שיער אצל פעוטה

קשה לדבר בגיל רך כמו זה של בתך, על הפרעה בעקבות התנהגות של משיכת שיער לא רצונית, גם משום שמדובר בהתנהגות שכיחה בגיל זה וגם משום שמרבית ההתנהגויות של תינוקות בגיל זה אינן רצוניות. מעבר לכך, אוסיף שמשיכת השיער היא אקט התפתחותי מאוד חשוב, מאחר שבזכות תנועות אלו, בתך לומדת להכיר את גופה, את התחושות הנלוות אליו, ובתהליך זה היא מתחילה להבין סיבה ותוצאה-תהליך של למידה פסיכומוטורית ואף רגשית (נפרדות).
לכן, לא הייתי מפריעה לה על ידי מניעת הפעולה, אלא מאפשרת לה להתנסות. בהמשך התהליך היא תבין שהיא זו שמכאיבה לעצמה (כעת היא טרם מבחינה בינה לבין הסובב לה)ובאופן טבעי תפסיק. אם משיכת השיער לא מפסיקה גם אחרי גיל ארבעה חודשים, סביב גיל זה מתחילה הושטת היד הרצונית, הייתי פונה לייעוץ של מרפאה בעיסוק בנושא וויסות תחושתי. תינוקות בעלי נטייה לתת תחושתיות במגע, נוטים למשוך לעצמם בשיער.
את עושה נכון בכך שאינך מרגילה את בתך להרדם בזרועותייך, אך כן מאפשרת לה להרגע על ידי ליטוף או מגע מרגיע שלך, כאשר היא בעריסתה. אל תתייאשי מניסיון הצמדת חיתול הבד, זהו תהליך שאורך זמן ובסופו של דבר תינוקות מתרגלים לנוכחות המרגיעה של חיתול בד לצד גופם ופניהם, לריח שלו, למגע ולטעם. השתדלי כן לאפשר לה להנות מהמגע שלך בזמן עירות, משך זמן שילך ויגדל.
בברכה
אודט