בכי ללא קשר לסיטואציה- בת שלוש

הבת שלי בת שלוש ושלושה חודשים, ילדה מתוקה, חמודה ואוהבת.
בשבוע האחרון התפתחה אצלה התנהגות מוזרה שמתרחשת בעיקר בגן ואובחנה על ידי הגננת.
ככל הנראה הילדה מתחילה לבכות ללא כל סיבה נראית לעין די הרבה פעמים ביום. כששולים אותה מה קרה היא אומרת דברים כמו: אני רוצה מים, אני רוצה פיפי וכו'- פעילויות שקודם לכן היו נעשות על ידה ללא כל בעיה.
חשוב לי לציין שני אירועים בולטים שעשויים להיות הגורם: הראשון- השנה התחלנו גן שבו יש ילדים בגילאי שלוש- ארבע והיא למעשה הכי קטנה בגן. מדובר באותם חברים מהקבוצה הקודמת בגן שעלו כיתה וחברו לקבוצה גדולה יותר. החברות שלה הקרובות גדולות מממנה בחצי שנה ועל כן הן יותר ורבליות ממנה וחשבתי שזה עשוי ליצור תיסכול מסויים כשהיא לא מצליחה לבטא את עצמה כמוהן.
יחד עם זאת חשוב לציין שאלו החברות שלה כבר כמעט שנתים.
הגורם השני שנראה לי משמעותי יותר היא אחות קטנה שנולדה והיום היא בת תשעה חודשים. הגדולה אמנם אוהבת מאוד את הקטנה ותמיד שומרת עליה ורוצה להיות איתה, אבל הבנתי שכשהקטנים נהיים יותר פעילים נוצרת בדר"כ בעיה. הקטנה למדה לעמוד לזחול ולשבת ובאופו טבעי יש לה יותר נוכחות בבית.
בימים האחרונים הגדולה לא רוצה ללכת לגן וכל בוקר הופך לסיוט. פה המקום לציין שהקטנה גם הולכת למשפחתון ובכל בוקר אנחנו לוקחים קודם את הקטנה לגן (בלווי הגדולה) ורק אז את הגדולה.
ניסיתי לנהל איתה מספר שיחות ללא הצלחה. הסברתי למה הולכים לגן, מה לומדים שם ואיזה כיף לשחק עם החברים, הסברתי שאבא ואמא הולכים לעבודה והילדים לגן, הסברתי שאבא ואמא אוהבים ושומרים ושגם הגננת תשמור עליה והסברתי גם שלפעמים אחרים עושים דברים שאנחנו לא יודעים איך לעשות ואפשר לשאול וללמוד וגם אפשר לשאול אותנו ואנחנו נלמד הכל.
אשמח לקבל עצות איך לנהוג בסיטואציה ואיך לחזק את הילדה.