בן שנה ו-3

שלום שלי.ראשית אומר, שבנך עבר שלב משמעותי, בו במקום להעזר בכם על מנת להרדם, הוא למד להעזר בכוחות עצמו על מנת להרדם, וזה דבר שצריך לחזק. שנית, יש הבדל משמעותי בין משחק בריסים במהלך הרדמות, שהוא דומה לחיכוך בחיתול בד או במוצץ -פעילות מונוטונית שמסייעת לתינוק בכניסה הדרגתית למצב שינה, ובין תלישת ריסים, שהיא פעולה שונה במהותה. עלייך לבצע אבחנה, האם מדובר בפעילות כחלק מחקירה עצמית כללית שתינוקך מבצע במהלך עירות או בדרך לשינה, או שמדובר בפעילות ספציפית שחוזרת על עצמה ואף מתגברת, כל יום למשך תקופה של חודש, לא רק בהרדמות אלא גם בניסיונות להרגעה עצמית אחרי תסכול או מתח. האם כאשר אתם מכוונים את בנכם לחפץ מרגיע אחר-חיתול בד/בובה מבד/שמיכי וכו' הוא מפחית בפעילות התלישה?
האם ישנן התנהגויות נוספות של חיפוש גירוי מסוגים שונים-מגע, תנועה, רעש וכו'..?אם כן, יתכן כי מדובר בנושא רחב יותר של וויסות חושי, שהוא תחום התמחות של מרפאות בעיסוק.
אם התלישה נמשכת, כן הייתי ממליצה לפנות לייעוץ במרפאת אם תינוק, בעיקר בגלל הרקע הנלווה שתארת-של ניתוחים עוקבים בשנת החיים הראשונה.
אוכל לכוון אותך למרפאה מתאימה, בהתאם מקום מגוריכם.
בברכה,
אודט