זקוקה לעזרה- רוצה רק את אמא

שלום אורנית,
את ציינת בפנייתך כי בנך לאחרונה רוצה רק אותך, כלומר, האם בעבר הקשר עם אביו היה קרוב ומשמעותי יותר עבורו? האם הוא נהנה במחיצת אביו? האם הם רגילים לשהות יחד? ואם כך, האם קרה משהו ששינה את ההרגלים הללו? במסגרת ניסיונות השליטה שלהם, פעוטות נוטים להתעקש לעשות דברים מסוימים עם הורה אחד, אך ניתן להתייחס לזה כאל מאבק שליטה רק אם קיימת גמישות בהעדפה, כלומר, לפעמים מעדיף "רק את אימא" ולעיתים "רק את אבא", או לחילופין, שהוא מעדיף לעשות דברים מסוימים רק עם אחד מכם. אם זה המצב, הרי שלא כדאי להפוך כל סיטואציה כזו לעימות, אם אפשרית ההחלפה, מה טוב, אם לא (אחד מכם עסוק או לא נמצא) הרי שהוא יצטרך להתמודד. המורכבות גדולה יותר אם הקשר עם אביו מורכב, או עבר טלטלה שאולי לא קשורה ישירות באבא, אלא גם במשהו חיצוני שבנך או הוא חוו וגורם לשינוי. אני מסכימה מאוד שכדי שהם ייתקרבו עלייך להתרחק, ובגילו הקשר הקרוב עם אבא אמור לספק בדיוק את זה, אבות נוטים לסייע לילדים לפרוץ - באופן חיובי- את המרחב הבייתי הקשור לאם ולצאת אל העולם, ואם מסיבות מסוימות זה לא קורה יתכן ומשהו בתהליך הטבעי הזה השתבש.
חשוב מאוד: מה אביו חושב על כל העיניין? איך הוא מסביר את זה? ואיך נוהג להגיב?
אני מניחה שהדברים הללו מעוררים חומר למחשבה, אך קשה לי לייעץ ישירות כי חסר הרקע של היחסים במשפחה. אם זה הולך ומתקבע או מחמיר (למשל, עוד ועוד דברים שבעבר עשה עם אבא לא מוכן יותר), כדאי לפנות לייעוץ.
בהצלחה,
מיכל

מיכל תודה על תשובתך,

ברצוני להבהיר כי לא קרה שום דבר מהותי במשפחה, בני תמיד היה קשור יותר אלי כי אני המטפלת העיקרית. הבילוי עם אביו מוצלח בעיקר כשאני לא בבית, אם אני בבית ואביו מציע טיול הוא יתחיל לבכות אם יבין שאני לא באה גם.
כששלושתינו יחד הכל בסדר, חוץ מהדברים שהם רק עם אמא. אין שום פעולה שקשורה אצלו רק לאבא...כשהם לבד בני מאד נהנה ומספר חוויות ממה שעשו ואיך שבילו.
יחסית לאבות אחרים בעלי בבית הרבה- הוא מגיע כל יום בשעה שש ובסופי השבוע אנחנו ביחד שלושתינו כל הזמן.
בעלי טוען שהוא מפונק ולעיתים כשאני צריכה עזרה הוא פשוט מקלח אותו עם כל הצרחות- האם כדאי להקפיד על כך והוא יתרגל או שכל עוד יש ברירה אז לוותר לו? לפי דעתי אם מוותרים זה שולח מסר שגוי שהוא מקבל את מה שהוא רוצה תמיד ומנהל אותנו...

תודה!

אני אם לפעוטה והרבה פעמים אני נכנסת לפורום לקרוא תשובות לשאלות שאנשים שואלים. אני חייבת לשתף אתכן בהתרשמות האישית שלי. פעמים רבות נראה כי אתן מגיבות בצורה שעלולה לגרום לנשים שכותבות בפורום למפח נפש או אפילו מצב רוח רע. אתן שואלות שאלות שמשתמע מהן שמשהו במשפחה לא בסדר. אני עובדת עם ילדים בגיל הרך והמון פעמים יש דברים שהם פשוט "ככה". ילד לפעמים רוצה רק את אמא שלו לתקופה ולפעמים רק את אבא ולא צריך לעשות מזה כזה עניין ובלגן. מתשובתכן אתן מציפות המון חומרים למחשבה שלא תמיד נראה כי הם במקום.

לתשומת לבכן.