האם יש סיבה לדאגה??

שלום כנרת,

כבר מראשית החיים תינוקות מפתחים במקביל שני קשרים משמעותיים ונפרדים עם כל אחת מהוריהם. בנך תופס את אביו כדמות קרובה, משמעותית ונעימה, ועל כן רוצה בחברתו. יתכן ש"זמן הביחד" שלהם עושה את שלו וגורם להתקרבות. ידוע שילדים מתקרבים לדמויות (מיטיבות) אשר מרבות לשהות איתם מבחינה כמותית, ובגיל הצעיר אין כ"כ משמעות לזמן "איכות". אין בכך רע, נהפוך הוא. יתכן שאת יותר מודאגת באשר לקשר שלך עם בנך עקב הפניות המועטת שלך אליו לאחרונה. יש תקופות כאלו, ואז מנחם מאוד לחשוב שלפחות הוא מטופל היטב ע"י אביו. יחד עם זאת, יתכן שתרצי לחשוב שוב כיצד תוכלי לשהות איתו יותר כדי לשמור על קירבה רגשית מצידך אליו ומצידו אליך.
שיהיה בהצלחה וכל טוב,
בשמת.