קשיים בלילות יעל

אני מאמינה שהעברתה של בתכם לישון במיטכם לפנות בוקר אינה מסייעת לה בתהליך הלמידה של הרדמות עצמית במיטתה. בכל למידה העקביות חשובה בכך שהיא מסייעת להפנמת התהליך-בדיוק כפי שטקס ההשכבה הוא עקבי וחזרתי. בתכם אינה יודעת מה השעה ושכעת לילה וזה סימן שצריך לישון-אתם בהתנהגויותיכם, עוזרים לה לסמן את ההליכה לשינה באמצעות טקס ההשכבה. אותו כנ"ל לגבי העברתה לפנות בוקר מיטתכם-היא לומדת שבכי שלה מקבל מענה של לקיחה למיטתכם. לכן היא תמשיך ותבכה מספר פעמים לאורך הלילה, עד שתגיעו-בדיוק כמו אותו העכבר שלפעמים לוחץ על הכפתור ולא מקבל גבינה ולפעמים, בפעם המאה-הוא כן מקבל גבינה (=חיזוק ללחיצה על הכפתור). לכן הוא ימשיך ללחוץ ללא הרף כי מתישהוא לא מוגדר-הוא יודע שהגבינה תגיע...בתכם לומדת "להמר" לוחצת על "כפתור הבכי", ובשלב מסוים-מקבלת חיזוק... הדרך "להכחיד"(וסליחה אם אני משתמשת במילים התנהגותיות מדיי..) את הבכי, הוא בסילוק החיזוק החיובי(לקחיתה לישון לפנות בוקר אתכם), גם אם הוא נעים לכם ולא מפריע...
בברכת לילה רצוף וטוב,
אודט