מעבר לחדר ומיטה משלו

התשובה היא, כמו בכל תהליך הסתגלות-לבצע מעבר הדרגתי, אך נחוש. ראשית עליכם להיות בטוחים כי אתם עושים את הדבר הנכון עבורו ועבורכם, בכך שאתם מעבירים אותו לחדר משלו עם מיטה משלו-אקט משמעותי מאוד בתהליך הנפרדות שלו מכם. הנחישות נדרשת משום שתצטרכו לעמוד בבכי שלו, כל אימת שיקרא לכם וידרוש לחזור להרגל הקודם שהוא מכיר מאז שנולד-לישון אתכם. ככל שתהיו תמימי דעים בנושא כהורים-כך יהיה לכם קל יותר לעמוד בקושי ולחזק אחד את השני. מבחינה טכנית-רצוי להרגיל אותו קודם כל לשהיה בחדר-ולא רק לצרכי שינה-שבו ושחקו איתו בחדר, תוך שאתם מזכירים כל מיני דברים שהוא אוהב בחדר הזה-צעצוע, רהיט, מנורה, דובי וכו' (זה הזמן לאבזר את החדר בחפצים אהובים). בהמשך, הסבירו לו שהלילה ישן במיטה חדשה שהיא רק שלו-ובה מחכה לו בובה/שמיכה אהובה. ציינו כי כמו שיש לאמא ואבא מיטה משלהם-כך לו יש כעת מיטה שהיא רק שלו-כל אחד ישן במיטה שלו-שננו זאת כ"מנטרה". זה יהיה מוזר לו אבל כל עוד תשדרו לו שמדובר במעבר חיובי המציין גדילה, כך הוא יקבל זאת ככזה, ולא כעוול שנעשה לו או פגיעה בזכויות..
בימים הראשונים חשוב שתהיו זמינים אליו, תשהו איתו -לצידו, רצוי להכניס כסא לחדר עבורכם. תצטרכו לערוך טקס שינה קבוע שקשור לחדר החדש ולמיטה החדשה-ותחזרו עליו מדי ערב-המעבר לשינה צריך להיות באוירה רגועה ונעימה, עם אוירה של סוף יום-עמעום אורות, דיבור מועט וחלש וכו'..
אל תתייאשו מהר-כל יום אמור להיות יותר קל מקודמו-אם תהיו עקביים ונחושים-
בהצלחה
אודט