שינה של תינוק וכניסה לגן חדש

לשאלתך הראשונה, יש גישות שונות של גננות שונות לגבי מהלך ההסתגלות ביום או בשבוע הראשון. אני נוטה להסכים עם דברי הגננת-העקרון המנחה הוא להרגיל את בנך לעובדה שאת לא שוהה איתו בגן-את לא חלק מהגן. לכן, העובדה שהוא יישאר לזמן מסויים בלעדייך(אך לא לבד!) בגן ביום הראשון היא חלק מתהליך ההסתגלות. המשך ה"סנריו"-לכמה זמן להשאיר-הוא בעיני המשמעותי יותר לשאלת הנטישה. אני מאמינה שחשוב לא להשאיר ילד בוכה לזמן רב בימים הראשונים, וכי יש להגדיל בהדרגה מיום ליום את זמן השהות בגן-על פי יכולת הילד. ילד שנשאר בוכה זמן רב, לא עובר בהכרח תהליך של למידה/הסתגלות. לכן, כדאי להבין מהגננת מהו פרק הזמן שהיא מצפה להשאירו בלעדייך ביום הראשון וכמה זמן בכי לדעתה הוא "סביר".
לשאלתך השנייה-אין טעם להרגיל את בנך להרגלי השינה בגן-באמצעות שינוי הרגלי שינה בבית. ילדים עושים הפרדה נהדרת בין מה שנהוג בגן לבין מה שנהוג בבית. לכן, תתפלאי לגלות שבנך ירכוש הרגלי שינה בגן ללא קשר למה שהוא חווה בבית-מאחר והוא מתפקד שם כחלק מקבוצה. אם הוא ילד תקין ומווסת סך הכל-אין סיבה שהוא לא יסתגל ויתאים עצמו לסדר היום בגן. זו טבעה של הסוציאליזציה וזה כוחה.
ללא ספק, אם יש לך מידע חשוב להעביר לצוות הגן לגבי הרגלים שלו-רגיל לישון עם מוצץ/דובי/חיתול בד וכו', כדאי לשתף אותם. עם השאר הם ילמדו להתמודד והוא ילמד להתאים עצמו. ואולי גם את תלמדי שיעור חדש על היכולות של בנך, דרך הגן...
בהצלחה!
אודט