סיפוק מידי אצל ילד

שלום יפית,
בגישה הקלאסית חשבו שתינוקות נולדים עם צורך בלתי נשלט לסיפוק הצרכים שלהם ואילו תפקיד ההורים הוא להפגיש אותם עם עקרון המציאות במטרה שילמדו כי לא ניתן למלא כל צורך, עליהם לדחות סיפוקים ולשאת את התסכול הנלווה לכך. זה חלק מהתבגרות - ההבנה שלא ניתן לקבל תמיד הכל ובכל זמן. החשיבה לגבי התפתחות היום היא יותר מורכבת, ומבוססת על אינטראקציה, אבל בכל מקרה ברור שבלי לחוות תסכולים, חוקים וגבולות לא ניתן ללמוד להתמודד איתם כשהם קורים.
פעוטות בני שלוש צברו במהלך חייהם כבר לא מעט תסכולים וחוויות מאירועים בהם אמרו להם "לא", "אסור" או "אי אפשר" ועדיין חלקם מתקשים יותר להתגבר על הקושי לדחות את הסיפוק מאחרים. בפועל, זהו לא דפוס שנעלם אף פעם : גם למבוגרים יש הרבה פעמים דחף ורצון לסיפוק מיידי, אך התבגרות משמע ההבנה שיש לדחות את זה, לוותר או להתגמש. לא כולם מצליחים ללמוד את זה גם כבוגרים...
חשוב לעשות סדר עדיפויות לגבי הדברים עליהם לא מוותרים בהשוואה לדברים שניתן להתגמש בהם כדי להעניק חוויה של והשפעה, אבל עדיין חשוב להעמיד גבולות וחוקים ברורים. זה נותן הרבה ביטחון ותחושת שליטה שחיוניות מאוד עבור ילדים עם קושי בדחיית סיפוקים.
בהצלחה,
מיכל