בכי בלתי פוסק

קרן שלום,
בהיותך אימא מנוסה את וודאי יודעת שתינוקות בוכים ממגוון סיבות, שפעמים רבות אינן ברורות לנו, אך הן תמיד "קיימות". יתכן כי בנך עדיין מסתגל לעולם, עדיין לא 'רכש' מעגלים תקינים של שינה ועיירות, מתקשה לגבש סדר יום של אכילה, משחק ומנוחה, והוא זקוק יותק להרגעה אינטנסיבית ולנוכחות שלך, לעיתים באופן פיסי. פעמים רבות תינוקות צעירים, גם אלו הסובלים ממזג פחות-קשה, הופכים נרגנים ונזקקים יותר בשעות אחר הצהריים, פשוט בגלל עייפותם הרבה, ועל כן יתכן שדווקא כשאת רוצה להתפנות לבנך הבכור הוא אכן בוכה יותר.
עצתי המרכזית אלייך היא - נסי שלא להיות לבד! בגילו כל אדם אחר יוכל להרגיעו באחיזה על הידיים, נענוע, טיול, עירסול במנשא וכו', ואת תוכלי מעט לנוח ולהתפנות לבנך ולעצמך. נסי לצמצם את הפעמים בהם עלייך להתמודד עם שני ילדייך לבד בשעות אחר הצהרים, בשלב זה נראה שזהו מתכון בטוח לתסכול, קושי ואכזבה, בן-זוג, סבתא, מטפלת או סתם שכנה או חברה יוכלו להיות לעזר רב עד אשר תינוקך יוכל להרגע מעט יותר ויזדקק לך פחות. כמו שכבר הבחנת, כאשר הבכי לא נענה מייד הוא רק הולך ומתגבר ואז קשה הרבה יותר להרגיע אותו. לפיכך, מוטב להגיב מהר ככול הניתן, אבל שזה לא יהיה רק את!.... אין חחש בגיל הזה מ"פינוק", זה לא שהוא יתרגל ואז יבכה יותר, אם הוא יענה בצורה שתספק אותו, הוא דווקא יבכה פחות כי בהדרגה יוכל להרגיע את עצמו.
בהצלחה,
ונסי לנוח ככול הניתן,
מיכל