פחדים אצל ילד בן שנתיים וחצי

אוסי שלום

בגיל של בנך הרבה ילדים מראים חשש ו/או פחד מרעשים פתאומיים. לנו המבוגרים לא תמיד ברור למה שילדים יפחדו מאותם הרעשים מכיוון שבדרך כללאנחנו מזהים את מקור או את סיבת הרעש.
אבל לילדים הקטנים, אותם הרעשים מפתיעים אותם ולא מובנים להם לרוב, לכן הם נבהלים ועלולים לפתח חשש מחפצים מרעישים.

כאשר ההורה/ המטפל הנמצא לידו מגיב ברוגע ובהבנה ומשקף לילד את רגשותיו, סיכוי גדול יותר כי בפעם הבאה הילד לא יבהל כל כך. ניתן לומר לילד כשהוא לא רוצה להתקרב לאוטו "אוי חמוד, אתה לא רוצה את האוטו, אתה קצת מפחד ממנו, נכון? בפעם הקודמת הוא עשה רעש חזק ונבהלת. אולי הפעם נשחק באוטו אחר שלא עושה רעש. בפעם הבאה אם תרצה נוכל לשחק עם האוטו שזה ביחד."

כאשר המבוגרים המטפלים בו מגיבים בעצבים או מגלים חוסר הבנה, הילד עלול להרגיש מבולבל ועמת הפחד תגדל.

בנוסף כדאי להכין את הילד מראש כאשר (הדבר מתאפשר) לרעשים אפשריים. לשמל, אם הולכים למסיבה וידוע שיהיו בה זיקוקים, תשתפו את הילד עם מספיק זמן מראש. רגעים ספורים לפני תתכוננו ביחד לזיקוקים. "אנחנו ביחד נשמע את הזיקוקי, 1,2,3, הינה... ניתן לעשות קולות תוך כדי, "בום "בום, זיקוקים זה רעש של זיקוקים." אם בכל זאת הילד יפחד, ניתן להתרחק מהמקום וברוגע לחבק אותו, להגיד לו שהוא נבהל, שהיה רעש חזק".

החשיפה לרעשים ככל שתהיה הדרגית יותר וככל הילד יקבל תיווך וקבלת רגשותיו ע"י ההורה / מטפל, כ הוא ילמד לווסת את עצמו ויתמודד כל פעם טוב יותר עם פחדיו ובהלותיו.


בברכה,

אילנה