כניסה לגן -בן שנה

הבן שלי כמעט בן שנה ועד כה היה איתי בבית. הוא ילד חברותי למדי וסקרן מאוד. ניגש בשמחה ובמהירות לחקור סביבות חדשות וגם מבוגרים וילדים. הכניסה לגן החלה לפני כשבועיים כאשר בימים הראשונים שמתי אותו לזמן קצר וגם ביליתי איתו זמן בגן ביחד. אחרי כמה ימים הוא התחיל להרגיש לא טוב, רייר בכמויות אדירות, התקשה להירדם והתעורר פעמים רבות בלילה, נזלת שיעול ושאר סימפטומים מציקים. התאבון שלו ירד פלאים והוא ממש שינה את התנהגותו. אחרי עוד כמה ימים הוא התחיל להקיא ולשלשל וככה המשיך כמה ימים, בהם מן הסתם הוא נעדר מהגן ועכשיו הוא מרגיש יותר טוב וחזר לגן, ביומיים האלו שעברו מאז שחזר הוא בוכה המון בגן ובבית , רוצה על הידיים כל הזמן ובגן מתקשים להרגיע אותו. מאכילים אותו שם על הברכיים של המטפלת במזון מרוסק כי הוא מסרב לאכול משהו אחר, זאת כאשר בבית הוא מגיל 6 ח' אוכל מוצקים על כיסא ובשמחה
אני לא יודעת באיזו גישה כדאי לנקוט- האם להיענות לבכי ולבקשה להיות על הידיים בבית או לשדר לו עיניינים כרגיל ופחות להתייחס וגם בגן האם רצוי שיענו לרגרסיה שלו? הן מפחדות שהוא לא יאכל אז מעדיפות להאכיל אותו ככה
אני אשמח לעצה, אני מרגישה שאני מאבדת כל שליטה ושביב של סבלנות, אני מותשת ומיואשת לחלוטין....
נטע