סרבנות ללכת למעון...

שלום, קודם כל תודה רבה, על כך שאתן תמיד עונות ועושות כל מה שתוכלו כדי לעזור.
בתי בת שנה ושמונה חודשים נמצאת בגן מגיל שנה וחודשיים. ההתאקלמות שלה בגן הייתה לה מאוד קשה. ועד עכשיו- היא עדיין בוכה בהיסטריה, כל בוקר כשאני משאירה אותה שם, והבנתי שמאוד קשה לה בחברת הילדים- ילד רק מתקרב, והיא מיד, נרתעת, בורחת או בוכה "הרביץ, לקח..." יש לציין שהיו בחצי השנה הזו תקופות קלות ותקופות קשות, אך כל הזמן אני מרגישה שלא ממש טוב לה שם, שהיא מפחדת, ושהייתה מעדיפה להישאר עם אמא בבית, יש לציין שאני לא נותנת לה לעשות מניפולציות, ולא מראה לה שזה יעזור שהיא תבכה, את הבכי היא עושה גם לאבא שלה, ולכל מי שמביא אותה לגן. אני סומכת על המטפלות בגן, ומהתרשמותי הן מקסימות ועושות הכל כדי להקל עליה. אני גרה במושב, כך שאין לי אפשרות בחירה בין 15 גנים. כמה זמן זה עוד יקח? האם יש ילדים שעד גיל גדול קשה להם להיפרד מההורים ולהישאר בחברת ילדים בני גילם? אני ממש מתוסכלת, ולפעמים מרגישה שאני ממש עושה לה עוול, ואולי כבר עדיף שאעזוב את העבודה ואשאר איתה בבית? מה אפשר לעשות כדי להקל עליה?