הודעה שעוברת 3 פורומים ללא הצלחה

הי אני אמא ל2
בת בת 4.5 ובן בן 2
לדעתי הצוות גבולות זה המפתח. יכול להיות שהילד קיבל את הגירושים מאוד קשה, וקשה לו להיתמודד, כמה שזה ניראה יותר קל שהוא ישן איתך, אבל הוא חייב לישון בחדר נפרד. הוא צריך את המרחב שלו ואת חייבת את שלך. הוא מאוד קשור אלייך, כי את הדמות המרכזית החיים שלו.
זה יהיה ממש לא קל אבל את חייבת, נכון הוא יבכה ויצרח אבל את חייבת להציב גבולות והכי חשוב להיות חזקה.
זה נישמע קל מהצד. (אני עברתי מלחמות לא קלות בקשר להתפרצויות בכי)
בהצלחה.

אנסה לתת מענה לשאלותיך בקשר לבנך בן ה1,4 ש'.
1. האם שמים גבולות בגיל כזה? או שזה מוקדם מדי?הוא לא במסגרת אלא בבית איתי.
ההורים מתחילים לשים לילדים גבולות כאשר הם קובים לילד שיגרה, כאשר שומרים על הילד מסכנות, כאשר אוסרים לו להרביץ, לנשוך ולהרוס חפצים בסביבה.

2. הילד כל הזמן רוצה על הידיים ושאני מורידה אותו צרחות אימים, המון שעות על הידיים.
אולי כדאי שמישהו אחר יעזור לך בטיפול עם הילד. אולי האבא, אולי סבים, סבתות... כך תרגישי פחות עייפה. בגיל של בנך זה נפוץ ונורמטיבי שילדים רוצים ידיים, אך נראה שאת חשה שהתנהגותו מוגזמת. אולי הוא עובר משבר... אולי זה קשור לתהליך הגירושין, היעדר האב, או סיבה אחרת
3. עדיין שותה מטרנה בלילה בשינה, אבל ישן לידי כל לילה במיטה, אני גרושה אז זה בסדר.
אבל בלילה מאוד משתולל מעייפות כי לא ישן כמעט כל היום, למעט שעה בצהריים ב12 וזהו עד 10 בלילה עד שנרדם. בבוקר מקיץ לו כבר ב5, האם נורמלי? אני סחוטה ועייפה, אינני עובדת בחוץ אבל גם לא יכולה במצב הזה לעבוד, אני מיגרנוטית וסובלת נורא מחוסר שינה , מדוע הוא קם כה מוקדם אם נרדם רק ב10 בלילה?
כדאי שהוא ישן במיטתו בחדר שלו. לישון במיטתך יכול לגרום לבלבול לילד לגבי תפקידו מולך. אין סיבה שהוא יוכל מטרנה אם אוכל כרגיל במשך היום. כל ההרגלים האלה מצביעים על כך שאתם עוברים תקופת משבר וכל השיגרה לא מסודרת.

4. הילד לא הולך לאף אחד חוץ מאמא שלי, לא לחברה שלי, לא לגרוש שלי שהוא אביו הבילוגי שאכן הגיוני כי מבקר אחת לחודש....
הוא מפחד מאנשים ופורץ בבכי שמדברים איתו, אפילו אומרים איזה חמוד הוא כבר מתחיל לבכות.
למרות שבגיל שנה וארבעה חודשים ילדים מראים סימנים של חרדת זרים וחרדת נטישה, לפי תיאורך בנך מראה תגובות קיציניות סביב הפרידה ממך. אולי יש מקום להתייעצות מקצועית מעמיקה יותר.

5. אם יש משהו שהוא לא מקבל הוא בוכה עד השמיים בצרחות. אם הוא נוגע במנורת לילה בחדר או משהו שאני לא מרשה, ואומרת לא! בקול לא צעקני אבל סמכותי, הוא בוכה בלי סוף עד שמקבל מבוקשו. אני לא יודעת איך להגיב. האם הם מתחילים מעכשיו את סימפטום גיל שנתיים הנורא שהוא רק שנה וארבע חודשים?
ניראה שבנך עובר משבר ובמצוקה רגשית ללא קשר להתפתחותו. לא נראה שמדובר במשבר גיל השנתיים לפני הזמן.

6. גם מקלחות נכנס בצרחות ולא רוצה יש לו כיסא ישיבה באמבטיה ומפחד ממנו אז עומד עד שמקלחת אותו מהר ומוציאה אותו שלא יחליק.
נראה כי קשה לו במעברים גם. קשה לו להירגע...
7. הוא הולך יפה מדבר קצת, אמא מאמא, אבא, דדה זה סבתא, בבה זה סבא, פיל, מראה איברים כמו עיניים אף ופה וראש , רוקד, משחק קצת עם עצמו ממש בקושי.
התפתחותו ניראת סבירה לגילו, אך קיים קושי בפרידה ממך., אני ממליצה בחום על התייעצות
מעמיקה יותר. אם תגידי איפה את מתגוררת אוכל להציע לך מרפאות אם-תינוק הנותנות שירות ציבורי ומענה לקשיים בקשר בין הורה וילד. כמובן שכדאי שהאב יהיה מעורב בתהליך.
בברכה