אגרסיות וכעסים אצל בת שנה וחמש

בגיל שנה וחמישה חודישם ביתך זקוקה להמון הכוונה ותיווך שלכם ההורים על מנת לווסת את רגשותיה והתנהגותה. היבטוי של התיסכול באופן אגרסיבי אינו בעייתי. להיפך, זה נורמאלי ומובן. לביתך עדיין אין מספיק כילים חלופיים, כגון יכולת להביע רגשות באוםן מילולי על מנת להוציא ארגסיות, לכן, היא מראה את תסכול דרך התנהגותה הנסערת.
עליכם ההורים תפקיד חשוב ביותר - מצד אחד לאסור בתוקף שהיא תרביץ לכם ומו זמנית להעניק לה כילים מילוליים יותר על מנת להביע את עצמה. בשלב הראשון אתם אומרים בשמה "אוף! אני כועסת מאד! לא הצלחתי לשבת על הכיסא כמו שרציתי!" או "אני נעלבתי כי אמא אמרה שאני לא יכולה לגעת במחבש!". הליווי הפיזי מאד חשוב, תהיו לידה, תבדקו אם מגע יכול לעזור או להיפך האם היא זקוקה למרחב פיזי. תגידו שהיא מאד כועסת ושאתם מבינים למה ותכוונו אותה כיצד להביע את עצמה בפעם הבאה. כדאי להימנע משאלות כגון "למה את כועסת?" שאלות אלו עלולות לבלבל עוד יותר את הילדה שבעצמה לרוב כבר שכחה את סיבת הכעס והתסכול.

בברכה