מה להגיד על אבא?

שלום שני
את מציבה שאלה גדולה מאוד לגבי התפקיד שלך כהורה במצב בו נוכחות ההורה השני עומדת באי וודאות-מה עושים מול "שאלותיו" של הילד לגבי אביו-האם לשקף לו את המציאות "אביך לא בא לבקר ולא מתעניין" או לטפח בו תקוות-יש לך אבא וכרגע הוא לא נמצא-ומה הטעם בכך אם לא נראה באופק שהוא אכן יהיה נוכח בחייו. אני חושבת שהשאלה היא לא האם לנכר או לא לנכר את הילד מהאב, אלא איך לעזור לו בתהליך שדומה לסוג של אבל, על אב שהיה וכעת איננו נוכח בחייו.
לכן לדעתי כן חשוב שתאפשרי לבנך "לדבר" את געגועיו לאביו, גם אם לא תוכלי ממש לספק לו תשובות-למה אביו לא בא יותר, האם הוא יחזור לבקר. תוכלי לעשות זאת על ידי כך שתאפשרי לו לעיין בתמונות שלו עם אביו או בתמונות של אביו, תוך כדי ניסיון מצדך לשקף לו את הרגש שאת מתרשמת שבנך חש-געגוע, בלבול, כעס... בכל פעם שבנך יזכיר את המילה אבא, בהנחה שהוא אכן מתכוון לאביו ולא אומר זאת כמילה כללית, תוכלי לנסות לעזור לו במילים שלך לבטא את מה שיתכן והוא מנסה לבטא-איפה אבא, מתי יבוא.. תוכלי לענות לו קונקרטית שאבא חי בארץ אחרת רחוקה ואת לא יודעת גם מתי יבוא, שאביו לא נמצא איתו עכשיו כי הוא לא יכול להשאר, הבית שלו במקום אחר. מה שיכול לרכך מעט את הפגיעות הוא הדיבור על התמונות שלו עם אביו-כאן אבא עשה איתך כך וכך, אבא מאוד נהנה להיות איתך/לשחק איתך, אבא אוהב/חושב עליך(אם את מאמינה בכך) אבל הבית שלו במקום אחר..
חשוב לא לטפח בו תקוות שאבא יבוא לבקר אם אינך משוכנעת בכך. בנך יוכל להתמודד עם אביו הנעדר כככל שתאפשרי לו לעבד את הגעגוע/בלבול/כעס שהוא חווה ביחס לאביו וככל שתעזרי לו להתייחס להעדרות כאל עובדה "נייטרלית" ולא כאל אמירה כלפי בנו-לא רצה אותך/לא אהב אותך.
בברכה,אודט