התקפי זעם אצל ילדה בת שנה וארבע

נעה שלום רב

אני מבינה שאת כעת מודאגת מאד וחסרת אונים כאשר את רואה את ביתך מביעה סבל רב דרך התקפי זעם, עצבים, תגובות תוקפניות כלפיך וכלפי הסבתא.

אז קודם כל, כדאי לדעת שילדים בגילה עלולים להראות יותר ויותר התקפי זעם ובכי ולעיתים קרובות זקוקים לנו המבוגרים על מנת לווסת את עצמם ולהירגע.

ילדים בגילה חשופים לתסכולים רבים הקשורים להתפתחותם הטבעית. הם רוצים לעשות הרבה יותר ממה שהם עושים, מבינים ומתקשרים אך האוצר המילים עדיין מצומצם ולעיתים לא מבינים אותם כי ההגיה לא בשלה, הם רוצים לעשות הרבה דברים אך שומעים הרבה "לא, אסור!" במהלך כל היום.

כך שחלק מעצמת ההתקפי הזעם קשורים לתהליך התפתחותי נורמלי.

חשוב שתגיבי בתמיכה וסבלנות אך יש להגביר ולאסור התנהגויות מסויימות, כגון אסור שהיא תרביץ לך ולסבתא. מותר שהיא תבכה ותביע את עצביה בדרכים אחרות.
ברגעים אלה, לא כדאי לשאול שאלות כגון "למה את בוכה?" שאלות אלו עלולות לגרום ללחץ נוסף כי הילדים לרוב אינם יודעים את הסיבה ובגילה, גם אם יודעים לא יכולים להביע את עצמם ונעשים עוד יותר מתוסכלים.


במצב המשפחתי המורכב אני ממליצה שתלכו (ההורים) ליעוץ מקצועי מתאים על מנת לעזור לבתכם לסבול פחות או לפחות תעזרו לה לעבד את כל החוויות הקשות הכרוכות לפירוד הוריה.

בברכה