חזרה לעבודה

שלום רב,

אשמח מאד על עזרתכן בנושא שמעסיק אותי בתקופה האחרונה.
בתי כיום בת 7 חודשים - מגיל חודש ממלמלת, אוחזת אחיזת צבת מגיל 4 חודשים, מגיל חצי שנה כבר אומרת "אמא" כשרוצה אוכל ובהרבה מאד היבטים מתקדמת לגילה.
הבעיה קשורה באופן שבו היא מגיבה ליציאה שלי מהבית. עד גיל 4 חודשים הייתי צמודה אליה עם עזרה של סבתות. בגיל 4 חודשים שכרתי מטפלת ויצאתי לעבודה למספר שעות. שמתי לב שכשאני חוזרת הביתה היא נראתה מכונסת בעצמה, לא יצרה איתי קשר עין וממש התעלמה ממני.
עד אז היא דווקא הראתה יכולת מאד גבוהה של תקשורת -"שרנו" יחד, בגיל 4 חודשים הגיבה לתינוקות בחוג וניסתה לגעת בהם ועוד.
חשוב לי לציין, שאני סומכת על המטפלת וכבר שללתי את האפשרות שהיא פוגעת בה או מתעללת בה.
בגלל הגיל הצעיר חשבתי שאולי היא פשוט לא ממש מבינה שיצאתי וחזרתי, ולכן לא מגיבה באופן מיוחד, אבל זה נראה לי קצת מוזר, ולכן והתחלתי לצאת לפחות שעות שחלקן בשעות שנת הצהריים שלה כדי לראות אם זה עוזר.
זה אכן עזר מעט, היא נראתה קצת פחות מכונסת ולפעמים קצת יותר הביעה שמחה כשחזרתי הביתה.
אבל עדיין בסופי שבוע היא נראתה הרבה יותר מאושרת ותקשורתית.
בימים האחרונים יצא לי להיות איתה ימים שלמים רצופים והתקשורת ביננו הייתה מדהימה - יצרה קשר עין הרבה יותר, נראתה שמחה, חייכה הרבה יותר, לפעמים פרצה בבכי כשיצאתי לרגע מהחדר.
אתמול יצאתי לכמה שעות והפעם היא נשארה עם הסבתות, ושוב כשחזרתי הביתה היא התעלמה ממני ונראתה בכלל מאד רצינית.
אני רוצה לציין, שגם כשהיא רצינית ומתעלמת, אפשר להצחיק אותה ולהפעיל אותה עם שירים קבועים שלנו, אבל מיוזמתה היא לא מחפשת את הקשר איתי.
ועוד דבר חשוב - בכל התקופה שהייתה מתעלמת ממני, היא תמיד שמחה לראות כשאבא חזר הביתה והגיבה אליו. בתקופה האחרונה, במיוחד בימים שהייתה מחוברת אליי, החלה להתעלם ממנו כשהוא חוזר.

רציתי לברר מה דעתכן, האם זה נראה לכן תקין? ומה אפשר לעשות? אני כבר מתוסכלת ומרגישה שאני פוגעת בילדה או בקשר ביננו כשאני יוצאת לעבודה, אבל חשוב לי מאד לחזור לעבודה ובשלב כלשהו גם ליותר שעות ביום.

המון תודה