בנות שנתיים... הכוונה.

הצבת גבולות היא חיונית ביותר בעיקר בגיל שנתיים, השאלה היא האופן. אני כמוך מתרשמת שהדרישה של בעלך מבתך לשבת על הספה כעונ ש על הנגיעה במזנון אינה באמת מועילה, מאחר שהיא מייצרת תסכול נוסף על האיסור לגעת במזנון. הצורך של בתך לגעת הוא כחלק מחקירה וסקרנות ולכן חשוב לחזק את הצורך הזה אך להפנות אותו למקורות אחרים מותאמים-במזנון אסור לגעת (אגב, האם ברור לכם מה היא מבקשת לעשות שם?לבחור אולי דיוידי שתצפה בו או פשוט לחקות אתכם מכניסים דיוידי למכשיר)-אמירה קצרה ותקיפה בלי הסברים ארוכים או כעסים-בואי נלך ונראה מה יש כאן(מקום אחר), את בטח רוצה לשחק. חשוב לא לראות בהתנהגות שלה כבעלת כוונה שלילית, מה שגורר כעס מיידי, אלא לייחס לה כוונה חיובית ולתמרן אותה לעשייה מותאמת יותר-לא לבודד אותה ולהשאיר אותה עם התסכול והאיסור, אלא לנסות ולעניין אותה בפעילות אחרת-היא זקוקה כנראה יותר מאחותה לעניין וגירויים, ויתכן כי המזג שלה שונה משל אביה ולכן הכעס שלו עליה.
אם היא פעילה כדאי לנתב זאת ליציאה תדירה יותר לגן שעשועים, לפעילות משותפת בבית בעלת אופי מוטורי(משחק בכדור), וכו'. אני מניחה כי באופן בלתי מודע יש השוואה בין התאומות וציפייה שינהגו באותה צורה וכאשר זה לא קורה-מופיעה אכזבה בשל השונות ביניהן. אם מצב זה יימשך אני ממליצה לך לבעלך לפנות לייעווץ על מנת להגביר מודעות לסוגיה זו כמו לתת לכם כלים כיצד להתמודד עם פעוטה פעילה במיוחד
בברכה
אודט