הבן מקבל את פנינו בגן בדמעות ומכות

טל ועמית שלום,
התגובה של בנכם נשמעת לי יותר כמו תגובה רגשית של מצוקה וכעס ופחות התנהגות שדורשת השלטה של משמעת מצידכם. בנכם כנראה מגיב להעדרותכם, בודק את המידה בה אתם פנויים אליו עכשיו ומנסה לבחון את הקשר ביניכם. תגובה לפעוט שמכה את הוריו צריכה להיות מאוד אקטיבית, הרבה מעבר ל"זה לא נעים לנו" אלא תגובה שלוקחת בחשבון את מניעי ההתנהגות שלו ואת הרגשות שלו שגורמים לו להתפרצות עוצמתית כזאת.
האם חל שינוי בהתנהגויות בתחומים נוספים? האם לאחר שההתפרצות נרגעת הוא מצליח להנות במחציתכם, לשחק ולהנות? האם ישנם מאבקים בתחומים נוספים שאינם קשורים לפרידה ולהתקרבות-מחדש?
בכל מקרה, אני ממליצה לכם מאוד לפנות לייעוץ ולהדרכה מתאימה, רצוי מאוד במסגרת של טיפול פסיכולוגי דיאדי בליווי הדרכת הורים. מוטב לא לחכות ולדחות את העיניין: ככול שהוא צעיר יותר כך יהיה קל יותר לעזור לו ולכם ולשנות את דפוסי ההתמודדות שלכם ושלו. אוכל לנסות להפנות אתכם למטפל מתאים באיזור המגורים שלכם.
בהצלחה,
מיכל