שינוי התנהגות בכניסה לגן

בתחילת דברייך ציינת שני שינויים משמעותיים שקרו לאחרונה בחיי בנך-שינוי בצוות המטפלות בגן ומחלה. כל אירוע כזה בנפרד דורש יכולת הסתגלות מחדש, יש פעוטות שמסתגלים בקלות לשינויים וממשיכים הלאה, וישנם אחרים שנדרשת להם תקופת הסתגלות ארוכה יותר. אם בנך היה קשור למטפלת שעס=זבה , על אחת כמה וכמה הוא יתקשה עם המעבר למטפלת החדשה. גם אם לא, הדינמיקה בצוות השתנתה ובנך כנראה רגיש וקולט זאת. חשוב לתת לו הסבר על השינוי ולומר שהמטפלת הקודמת עזבה (תחת אלו נסיבות?האם היא נפרדה מהילדים?האם נאמרו דברים מצוות הגן על עזיבתה?) ולא תחזור יותר-עצם אמירת הדברים במילים יכולה להרגיע אותו. אפשר להוסיף אם זה מתאים, שיתכן שהוא מתגעגע אליה וכו'..ובהחלט לעזור לו להתרגל למטפלת החדשה באופן אקטיבי-כאשר אתם כהורים תפנו אליה ותשוחחו איתה בנעימות, כל בנכם ילמד כי מדובר בדמות שאתם מרגישים איתה בנוח/בטוחים וכו'..
לגבי מחלה-ללא ספק בנך התרגל במהלך השבוע ששהיתם במחיצתו בבית, ליחס אחד על אחד והענות מהירה לצרכיו, לעתים יותר הרמה על הידיים, ובכל מקרה-התרגל לנוכחותכם וקרבתכם. המעבר חזרה לגן כמוהו כסוג של מיני קליטה מחדש-ולכן אפשר להבין את המחאה והקושי.
מה שיקל עליו הוא הלגיטמ=ימציה שתתנו לו לרגשותיו וקשייו, פחות מכך אם תבהלו מהרגרסיה ואם תנסו לשאול אותו מה קרה, מאחר שרוב הסיכויים שדבר לא קרה אלא שזו תגובה להסתגלות מחודשת לתנאים חדשים.\הרבה סבלנות לתהליך, זיכרו כי בסוםו של דבר בנכם הסתגל לגן, גם אם כעבור חודש.

בברכה\אודט