בן שנה וארבעה חודשים לא רוצה את אמא

יש לי בן מקסים בן שנה וארבעה חודשים, הוא הבן הראשון שלי וכמובן האהבה שלי אליו אין סופית. הבעיה היא שכשבעלי ואני איתו הוא מעדיף את בעלי. גם כשאחותי בסביבה הוא מעדיף שהיא תרים אותו ואם במקרה הוא אצלי בידים הוא ממש קופץ ממני אליה עד שהוא כמעט "עף" לי מהידים.
למרות שהוא הבן הראשון שלי יש לי המון
ניסיון בגידול ובטיפול בילדים,ואני מבינה שמשהו כאן לא ממש הגיוני... עליי לציין שבעלי איתו בבקרים ( עד ספטמבר ואז הוא יהיה בגן) ולכן מאוד קשור אליו. אני איתו מ 14:00בצהריים ועד שהולכים לישון. אחותי ואני גרות באותו בית, אחותי עם בנה בן השנתיים וחודשיים ובעלי ואני והילד. אחותי טוענת שיש לבני את " תסמונת הבן השני", כי יש את האחיין שלי והבן שלי רוצה אותה כי הוא מקנא בבן דודו.. אני לא מבינה את זה. אני משקיעה המון זמן עם בני, יוצאת איתו לגינה כמעט כל אחר הצהריים, מטיילת איתו בעגלה, משחקת איתו , מקפיצה אותו, רוקדת איתו, מדגדגת אותו... למה הוא לא מתחבר אליי? אם אנחנו לבד- אחד על אחד- אין בעיה, הוא נהנה איתי ומשחק איתי ואני לא מרגישה שהוא סובל. אבל אם בעלי או אחותי בסביבה הוא לא רוצה להיות איתי בכלל. לפעמים אני לא מרשה לו ללכת אליהם, והוא מתחיל לבכות ולבעוט ומנסה לרדת ממני. אם הוא רואה אחד מהם הולך הוא פורץ בבכי מר. איתי הוא בחיים לא מגיב ככה. כשאני באה הביתה הוא מחייך אליי והולך רחוק ממני, לצד השני. אם אני עושה כאילו אני הולכת ומציצה מהצד לראות איך הוא מגיב אני רואה שזה ממש לא מדגדג לו.. אם אנחנו בחברת אנשים אחרים הוא בא אליי בלי בעיות, אבל גם זה לא תמיד. מה עושים? איך אפשר לזכות באהבתו???
תודה מראש על התשובה :)