טווח גילאים

בני בן שנתיים וחצי, כבר שנה בגן. ילד חברותי ומלא חיים, הולך לגן ברצון ונהנה מאוד(הסתגל יחסית מהר לגן).
השנה היו בגן הרבה ילדים הגדולים ממנו, בשנה הבאה התמונה משתנה לגמרי - הוא יהיה הגדול ביותר, כאשר מס' מצומצם של ילדים בגילו (6-7 ילדים הקטנים ממנו בחצי שנה בערך) וכל שאר הילדים (בערך 8) קטנים ממנו בהפרש משמעותי.

רציתי לשאול מה החשיבות של הפרשי הגיל - האם לא עדיף שיהיה בקב' שבה יש ילדים גדולים ממנו המהווים מודל לחיקוי ולמידה ? יש לו שני אחים גדולים והוא רגיל לחברת גדולים ממנו.
האם להעדיף להשאיר אותו במסגרת מוכרת עבורו, או שהקריטריון של גיל הילדים בקב' חשוב מספיק כדי להעביר לגן אחר (הגן שבו לומד כעת נחמד והצוות אמין ומסור).
ממה ילד בגיל הזה מורווח יותר - מלהיות "גדול" מכולם (מבחינת תגבור הבטחון העצמי) או מגיוון של הקב' (גדולים , שווים וקטנים ממנו).