ילד בן שנתיים שבוחן גבולותתתתתתת

שלום שנינה,
מלחמת העצמאות של בני השנתיים עשויה להיות עיניין מתיש למדי אצל חלק מהילדים, אבל זה נשמע שאת לעיתים אולי שוכחת שמדובר בזאטוט בן שנתיים. אין טעם לריב על כל דבר כי התוצאה היא מריבה אחת מתמשכת ומתישה ולכן בחלק מהדברים יש לוותר ולזרום איתו. חפשי היכן את כן יכולה לתת לו להחליט ולקבוע על מנת להעניק את תחושת הבחירה וחופש ההחלטה שלו, ולהראות לו שאת נהנית מעצמאותו. ולעומת זאת, חשוב מאוד מאוד לקבוע גבולות ברורים ולעמוד בהם, גם אם המשמעות היא בכי וכעס שלו. בדיקת הגבולות וההתנהגות התוקפנית של הילדים הופכת להיות עוד יותר עוצמתית ומתישה כשהם נמצאים באוויה לוחצת וכשהם מרגישים מאוימים, עדיף לא לכעוס אלא לנסות להישאר רגועים ונחושים ככול הניתן כשמדובר בהתנהגות אסורה: להסביר בבהירות ובמשפטים קצרים ולא להיכנס בכלל לויכוח שבסוף הוא יהיה זה שיכריע.
בתקופות מתישות כאלה מומלץ מאוד להפחית את ההזדמנויות בהן אתם נמצאים לבד, לעיתים מבוגר נוסף בסביבה יכול לסייע מאוד, נסי להתחלק עם אבא/סבתא/מטפלת עד כמה שתוכלי ונסי להתאוורר בלעדיו ככול הניתן: התעמלות, פגישות עם חברות, זמן שקט לעצמך יכולים מאוד לעזור בתקופות אלה. במידה ואת מרגישה שבכל השעות המשותפות עימו את יותר כועסת מאשר נהנית, מומלץ מאוד לפנות לייעוץ.
בהצלחה,
מיכל