ילד שנושך בלי סיבה

שני שלום,
אנחנו אולי לא יודעים בדיוק מהי הסיבה לנשיכות של בנך, אבל זה לא אומר שאין סיבה כזאת....
בצדק ציינת את העובדה שהוא אינו מדבר בתור הבט חשוב ומשמעותי בהתפתחותו: פעמים רבות ילדים שאינם מדברים משתמשים בערוצי ביטוי אחרים, תוקפניים, מתוך תסכול ואז נוטים לנשוך, לדחוף, להכות יותר. אבל זו לא הסיבה היחידה, נשיכות מאפיינות גם פעוטות עם קשיים בוויסות התחושתי (למש, צורך בגרייה מוגברת באיזור הפה, צורך בלתי מווסת במגע ועוד) ובעיקר מופיעים סביב תסכול. גם אם התסכול אינו נראה לעין (כלומר, זו לא תמיד תגובה מיידית לחפץ שמישהו רצה או למשמע סירוב), הרי שמדובר בהתנהגות שבאה בתגובה להתנהגות קודמת.
בכל מקרה חשוב מאוד מאוד לעזור לבנך למצוא דרכים אחרות להביע את עצמו, לתת מילים להתנהגות שלו ("אתה נשכת את סיגל עכשיו כי כעסת עליה"!) ולעזור לו להבין את חומרת המעשה על ידי שיקוף רגשותיו של האחר הנפגע, עידוד להתפייסות, הרחקה לדקה-שתיים וכדומה.
בכל גן/פעוטון בגילאים אלו ישנה תופעה של נשיכות, וכדאי לבדוק עם צוות הגן מה הן עושות כדי שזה לא יקרה.
אגב, האם מבחינת הדמויות המטפלות בבית הוא נושך רק את סבתא אך לא את ההורים? איך את מסבירה/מבינה את זה? חשוב מאוד שגם סבתא תגיב במידת התקיפות והחומרה האפשריים כדי להבהיר את עמדתכם המשותפת בושא.
בהצלחה,
מיכל