פרידה ממוצץ

שלום,
בני בן 3.4 אוהב את המוצץ, אוהב "להתפנק" איתו(כך מכנה זאת) עלי, כשרואה טלוויזה, בנסיעה ובעיקר בשינה, בשאר הזמנים אנחנו מגבילים אותו. דיברנו כמה פעמים גם בהקשר של ההגבלה על כך ש הוא ילד גדול ובבוא היום כשיהיה מוכן יפרד מהמוצץ. לאחרונה בגן כמה ילדים נגמלו והשבוע אחת החברות בגן זרקה את המוצץ לים. היום הלכנו לים ובבוקר התחיל לשחק עם המוצץ בפה וכאשר ניסיתי להסביר שעליו לשים אותו במיטה כי כבר גדול וכו' פתאום אמר שכשנלך לים הוא רוצה לזרוק את המוצצים, דברתי איתו על כך כדי להבין את רצינות העניין ככשאלתי מה יעזור לו בלילה לישון ענה "הבובות שלי", לאורך כל היום (הלכנו לים אחה"צ) העלנו את הנושא והוא היה נחוש בדעתו, דיברנו על סיטואציות ללא המוצץ והיה נראה שהוא מבין את המשמעות. בים לפני שהלכנו עשינו טקס לקחנו כמה מוצצים הוא נפרד מהם וזרק לים ללא היסוס. באוטו הוא כבר שאל אם יש מוצץ אך מיד קיבל את התשובה שזרקנו לים כאילו ציפה לה, הוא ביקש שנקנה חדש והסברתי שדיברנו על כך שלא קונים יותר מוצצים אם זורקים לים. הוא נזכר שיש לו מוצצים בגן וביקש לא לזרוק אותם לים. לפני השינה ביקש מוצץ וציפה לתשובה שאין, הוא היה מעט עצוב ולקח בובה שאוהב וחיבק אותה וביקש שאשב לידו כשנירדם וכך עשיתי והוא נרדם.
השאלה אם יהיה לו קשה בבית לתת מוצץ (שמרנו עוד בבית) או שלעזור לו לעמוד בהחלטתו?
מה לעשות עם הגן לתת לו בנתיים עד שיתרגל בבית לישון בצהרים עם מוצץ בגן ולהפרד ממנו בהמשך?
פרט נוסף עוד כחודש וחצי אנחנו מצפים ללידה של אחות קטנה, האם יש בזה כדי להשפיע על ההחלטה איך לנהוג?
אשמח לעצות ותובנות בנושא, זה 'תפס' אותנו לא מוכנים, פשוט זרמנו איתו....
תודה מראש