בכי בנסיעה

שלום רב,
בני בן 9 חודשים ובאופן כללי אני יכולה להעיד עליו כבעל מזג לא שקט. התחיל את דרכו עם ריפלוקס שחלף לאחר מס' חודשים, אך אני לא יכולה לומר שהיו ויש לנו ימים רגועים איתו. מאז ומתמיד לא אהב נסיעות ברכב, למרות שלמיטב ידיעתי רוב הילדים אוהבים נסיעות ו/או נרדמים... חשבתי שהתופעה תחלוף ככל שיגדל, אך כל נסיעה מלווה בבכי. אי מגישה לו גירויים שונים תוןך כדי נסיעה, מנסה לשבת לידו או שלא, אך כל גירוי ממצה עצמו במהרה והוא באי שקט טורדני אשר הופך לעיתים לבכי מורט עצבים. האם נכון להציב גבולות לילד בגיל כזה? אם כן - אז איך? אי השקט שלו אינו מאפיין רק נסיעה אך במצב זה אני הכי חסרת אונים, בגלל הקושי להגיב ולאלתר פתרונות יצירתיים.
אודה מאוד להתייחסותכן,
פאי