קרוב אלי

בני המתוק בן שנה ו3 חודשים, הולך מזה שלושה חודשים, תמיד עסוק בפעילות.. פותח ארונות, מטפס לכל מקום, ומסוגל גם לשבת -5 דקות ולשחק באותו המשחק בישיבה,העניין הוא, שהוא עושה זאת תמיד רק כשאני (או אבא שלו) בסביבה, ולרוב מעדיף שאהיה ממש קרובה אליו פיזית. אני יכולה להיות עסוקה במשהו אחר, אבל לידו כלומר בקשר עין ברגע שאני מתרחקת או עוברת לחדר אחר הוא מיד בא אחרי. ניסיתי לצאת לרגע ולחזור, ולהאריך בהדרגה את הזמנים שאני לא לידו. אבל זה עובד לזמנים קצרים בלבד, הוא תמיד מחפש אותי אחרי כמה דקות. אני מרגישה בעצם שהוא התרגל לנוכחות שלי ברקע, כי כשהוא מסתובב בבית אני חייבת כל הזמן להשגיח ולראות שלא מסכן את עצמו יחד עם זאת, הייתי שמחה אם היה מעסיק את עצמו ונשאר בחדר המשחקים כדי שאוכל להתפנות לדברים האחרים..
השאלה שלי היא- כמה זה שכיח בגיל הזה שהם צריכים את האם כל הזמן בסביבה? איך בכל זאת לעודד אותו לשחק לבדו בחדר המשחקים, מבלי שאני בסביבה, כדי שאוכל להתפנות גם לבית.